עתירה נגד משרד הפנים עקב החלטה שלא להעניק לעותרת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים

במסגרת סמכותו הרחבה של שר הפנים להעניק או שלא להעניק מעמד של תושב ארעי או קבוע לנתינים זרים, קיימת האפשרות להעניק מעמד של תושב או אשרת שהייה על רקע הומניטארי. סמכות זו הינה רחבה ומקיפה, אך עם זאת כוללת כללי מסגרת לגבי מהו רקע הומניטארי המצדיק הענקת אשרת שהייה. בהקשר זה, נקבע בעבר כי עצם העובדה שאדם שוהה בישראל זמן מה, וכך גם משפחתו, אין בה בכדי להוות טעמים הומניטאריים להענקת אשרת שהייה או מעמד של תושב.

יש לכם שאלה? 

פורום אזרחות ישראלית

להלן עתירה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית הדין לעניינים מנהליים. העותרת, אזרחית מולדובה כבת 53, אשר משפחתה מתגוררת בישראל, נישאה לאזרח ישראלי והחלה בהליך מדורג לקבלת מעמד של תושב. לרוע מזלה, בעלה נאסף אל אבותיו בטרם עת, וההליך המדורג נפסק. אי לכך, העותרת נתבקשה על ידי משרד הפנים לעזוב את ישראל, אך לא עשתה כן. לחלופין, העותרת הגישה בקשה לקבלת אשרת שהייה על רקע הומניטארי, בקשה אשר נדחתה בידי משרד הפנים - המשיב בעתירה דנן.

טענות הצדדים

העותרת טענה כי לא נותרה לה כל משפחה במולדובה מולדתה, ומנגד, בתה חייה בישראל. בנוסף נטען כי מצבה הבריאותי של העותרת לא היה משביע רצון. לאור זאת נטען  שאילוצה של העותרת לעזוב את ישראל עלול היה לפגוע בה ובמשפחתה. משכך, היה זה מן הראוי להעניק לה אשרת שהיה מטעמים הומניטאריים.

מנגד, המשיב, משרד הפנים, טען כי לא היה נכון להעניק לעותרת את המעמד אותו ביקשה, וזאת לאור מספר סיבות: ראשית, העותרת שהתה בישראל ללא כחוק כ-5 שנים. שנית, נישואיה לאזרח ישראלי נחזו כמפוברקים וככאלה אשר כל מטרתם הייתה קבלת אשרת שהיה. למרות זאת, המשיב ניאות בעבר להחל בהליך מדורג אשר בסופו עתידה הייתה העותרת לקבל אשרת שהיה, אך משנפטר "בעלה" של העותרת הופסק כדין הליך זה. לסיכום, נסיבותיה האישיות של העותרת כלל לא הקנו לה אפשרות לקבל אשרת שהייה מטעמים הומניטאריים.

החלטה

השופט האזין לעדויות הצדדים, בחן את טענותיהם ומסר את הכרעתו. ראשית, נקבע שדין העתירה להידחות, וזאת מפאת שהייתה הממושכת של העותרת בישראל, שלא כחוק. השופט ציין כי נפסק בעבר שעותר העושה דין לעצמו ומבצע עבירה באותו העניין בו עוסקת עתירתו, לא יזכה בסעד מן הצדק במסגרת עתירה מנהלית. הנה כי כן, העותרת שהתה בישראל שלא כחוק, ובה בעת הגישה בקשה לאשרת שהייה. לפיכך, בקשתה נדחתה.

אף על פי כן, בית המשפט מצא לנכון להתייחס אף לפן המהותי של העתירה. נקבע כי לשר ומשרד הפנים סמכות רחבה להכריע בשאלה מה יזכה לאשרת שהיה ומי לא. עוד נפסק כי העותרת לא הציגה כל ראיות אשר לימדו על "טעמים הומניטאריים" אשר בגינן היה מן הראוי להעניק לה אשרת שהייה. לאור כל זאת, העתירה נדחתה.