בישראל, כפי שנהוג במדינות נוספות ברחבי העולם, על הרשויות הציבוריות החובה לערוך מכרזים לפני שהן מתקשרות בחוזים. חובה זו נקבעה בישראל בחוק חובת מכרזים, התשנ"ב - 1992. עם זאת, יש לציין כי עצם עריכת המכרז באופן פורמאלי בלבד אינה מספיקה, שכן, כפי שנקבע בפסיקה – על מכרז הרשות לעמוד במבחן הסבירות. בפרשה הנידונה בית המשפט היה צריך לבחון את סבירות מכרז שהוציאה עיריית חיפה, ולקבוע אם לבטלו או אם לאו.

 

בפרשה זו הוגשה עתירה כנגד מכרז שהוציאה עיריית חיפה בנוגע לגביית קנסות חנייה. על פי הנטען בעתירה, אחד מהתנאים שנקבעו בדרישות המכרז שהוציאה העירייה היה כי יש להוכיח ניסיון קודם בגביית קנסות בפועל בסך 300 מיליון שקלים לשנה. בהמשך, העירייה הפחיתה את סכום ניסיון הגבייה השנתי ל-200 מיליון שקלים.

 

טיעוני הצדדים


העותרת טענה בעתירתה כי תנאי הסף הנוגע לניסיון הקודם היה פסול ובלתי סביר. חוסר הסבירות נבע מכך שעל פי נתוני מועצת העיר, העירייה גבתה בכל שנה רק 3.5 מיליון שקלים בגין קנסות חנייה – וזאת לעומת מאות המיליונים שנדרשו בתנאי הסף במכרז. בעתירתה, העותרת ביקשה שיוצא צו זמני אשר ימנע את המשך קיום המכרז. לאור כך, בית המשפט הורה בהליך הקודם על עיכוב פתיחת תיבת המכרזים, אשר הכילה את ההצעות השונות שהוגשו, וביקש את תגובתה של העירייה.


העירייה ביקשה לבטל את הצו הזמני ולדחות את מועד הדיון. העירייה ציינה בבקשתה כי הוגשה נגדה עתירה נוספת, אך במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה תנאי הסף היה 140 מיליון שקלים. כמו כן, העירייה טענה כי הדרישה לא הייתה להוכחת גבייה בפועל, אלא להוכחת היקף החובות שנמסרו לגבייה לכל אחד מן המציעים במכרז. לבסוף, העירייה טענה כי בפועל הסכומים שעמגו לגבייה היו 113 מיליון שקלים, ולכן התבקש במכרז הסכום האמור, וכי עד כה פעולות הגבייה לא בוצעו כראוי – וכי משום כך סכומי הגביה שנגבו בפועל היו נמוכים מאוד.


ההכרעה


בית המשפט קבע בתחילת דבריו: "בשים לב להודעת העירייה כי היא מוכנה לשקול מחדש את תנאי הסף, וכי תפרסם תיקון למכרז, ועל פיו ייקבע מועד חדש להגשת הצעות, אין צורך ליתן פסק דין בעתירה לגופה, וברי כי יש להמתין ולקוות כי העירייה תעדכן את תנאי הסף כך שלא יהיה צורך בדיונים משפטיים נוספים".


למרות האמור, בית המשפט מצא לנכון להעיר מספר הערות הנוגעות לקביעת תנאי סף במכרזי הרשויות. כפי שצוין, "לקביעת תנאי סף עשויות להיות מספר מטרות: הגינות כלפי המציעים שלא ישקיעו ממרצם ומכספם בהגשת הצעה אשר מהווה עבור המזמין תנאי הכרחי; הגבלת שיקול דעת ועדת המכרזים כדי למנוע פגיעה בטוהר המידות וכדומה. מנגד, קביעת תנאי סף עלולה להגביל את שיקול הדעת גם מקום שראוי לשמור עליו, למנוע קבלת הצעות טובות למזמין ולפגוע ביעילות המכרז, וכן לפגוע בעקרון השוויון ובהגינות המכרז, שכן תנאי סף שאינו ראוי, עשוי לתעל את ועדת המכרזים לבחירת ההצעה שמנסח המכרז מעוניין בה".

 

סבירות התנאי האמור

 

לפיכך, בית המשפט פסק כי תנאי הסף שבמכרזי הרשות צריכים לעמוד במבחן הסבירות וקביעת ניסיון קודם נקבעה כתנאי סף נפוץ ומקובל. עם זאת, דרישת הניסיון הקודם הייתה צריכה להיות ברורה ומדויקת, על מנת לשרת את המטרה שלשמה הוצא המכרז. ניסיון קודם אשר לא היה רלוונטי למכרז המוצע הווה תנאי סף פסול, כמו גם דרישת ניסיון קודם מעבר לדרוש. דרישות פסולות אלו היו עלולות להעלות את החשש כי הן נועדו על מנת לקדם את מועמדותם של מתמודדים פוטנציאליים ספציפיים, דבר אשר היה העלול לפגוע בעקרון השוויון וההגינות.


בית המשפט נמנע מדחיית העתירה על מתנ לאפשר לעותרת להמשיך בהליך לאחר מתן החלטה הסופית של העירייה בנושא. בית המשפט מצא לנכון לחייב את העירייה בהוצאות המשפט של העותר על סך 10,000 שקלים.