בעניין: ב.ל. ת.ז.
ע"י ב"כ עו"ד דניאל דן גור ו/או רענן צפניה
המבקש
- נ ג ד -
ר. ל. ת.ז.
ע"י ב"כ עו"ד צבי גולן ו/או ליאן סנדלר ואח'
המשיבה
החלטה
ההליך
1. לפני בקשה לביטול עיקול (חלקי) על רכבו של המבקש.
2. הבקשה הוגשה ביום 27.7.06 והתגובה לה הוגשה רק ביום 26.9.06.
3. משכך ניתנת איפוא החלטתי.
הרקע וטענות הצדדים
4. המבקש הינו נכה המוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי, ובגין נכותו הוא מקבל קיצבת ניידות והטבות במסגרתן רכש המבקש רכב נכה.
5. המבקש ואשתו - המשיבה מסוכסכים ביניהם בסכסוך ממושך הנוגע לרכושם.
6. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לנקיטת סעדים עפ"י סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973, וכן לפסק דין הצהרתי בדבר בעלותה במחצית הרכוש הרשום ע"ש המבקש (תמ"ש 3920/04) ובמסגרת תביעה זו אף הוטל ביום 21.7.04 עיקול על רכב הנכה של המבקש ע"י כבוד השופטת נילי פלד.
7. לטענתו של המבקש "רכבו של המבקש הינו בגדר רכב נכה, וככזה אינו ניתן לעיקול על פי סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפוכל התשכ"ז - 1967, הסעיף כאמור קובע כי לא ניתן לעקל, בין היתר "כלים מכשירים, מכונות מיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה הנחוצים לו לשימושו האיש בגלל נכותו". והוא מוסיף "אין ולא יכול להיות ספק כי הרכב בא תחת ההגדרה כאמור ולפיכך לא ניתן לעקלו".
8. ועוד טענה בפי המבקש - מכיוון שהעיקול הוטל על הרכב במסגרת תביעה לאיזון משאבים, הרי אם תזכה המשיבה בתביעתה - היא תוכל לקבל את שווי מחצית הרכב מנכסים אחרים שברשותו.
9. מנגד, טענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף.
10. המשיבה טוענת כי חוק ההוצל"פ תשכ"ז - 1973, אינו נוגע לעניין. היא ביקשה וקיבלה עיקול במסגרת תביעה לפס"ד הצהרתי בעניין הרכוש, והרכב בא בכללו, והעיקול הוטל כדי להבטיח זכויותיה.
11. המשיבה מבהירה כי אין לה התנגדות "להסב את העיקול כפוף להבטחת זכויותיה" אולם לא יתכן כי המבקש יחליף את רכבו לרכב חדיש יותר ומפואר, ויחייב את המשיבה במשפט מיותר ובבקשות מיותרות.
12. עוד מוסיפה וטוענת המשיבה כי למבקש כספים נזילים העולים על הסך של 1,000,000 ₪ וכי "לא יגרם למבקש נזק כלשהו אם יסכים לתשלום מחצית ערך הרכב כבר בשלב זה על מנת להסיר את העיקול וזאת מבלי לוותר על זכויותיו בתביעה".
דיון
13. אדון תחילה בטענת המבקש הנשענת על סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967:
13.1 כזכור טען המבקש כי "אין ולא יכול להיות ספק" כי רכב נכנס בהגדרת הסעיף ואולם הפסיקה לא רק שקיבלה כי יש ספק אם "רכב" בא בהגדרת הסעיף אלא שאף במפורש כי רכב אינו נכלל בהגדרת הסעיף.
ולהלן אביא מובאה, המדברת בעד עצמה, מפסק דינו מיום 26.7.92 של כבוד השופט יצחק עמית, בבית המשפט המחוזי בחיפה, בבש"א 8671/02 (המרצת פתיחה 188/02) בעניין יוסף יורם נ' בנק לאומי:
"... וגם אם טעיתי בכל האמור לעיל, נשים פעמינו אל הוראות סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפועל, ונראה כי המלה "מכונית" לא נזכרה בסעיף. קשה להלום כי המחוקק השמיט מכונית מהנכסים שאינם ניתנים לעיקול. יש להניח שוב שלא בלאקונה מדובר, אלא בהסדר שלילי. תימוכין לכך אני מוצא בפסק הדין בעניין 2886/92 כתבי שלמה נ' אלגוב יפתח, דינים עליון כרך ל' 783, שם אושר עיקול על רכב נכה, (ואזכיר כי במקרה שלפנינו מדובר במשכון ולא בעיקול) תוך התייחסות לתולדות החקיקה. אכן לא נעלם מעיני כי בשולי פסק הדין נאמר כי אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים של הנכה מכונית זולה יותר...."
13.2 וכך פסק גם חברי, כבוד השופט חננאל שרעבי ביום 23.2.04 בבש"א (חד') 857/04 בעניין דניאל הנרייט ברדה נ' מדינת ישראל:
"6. דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים: .....
(ב) סעיף 22 (א) לחוק ההוצל"פ אינו שולל נקיטת הליכי הוצל"פ במכונית השייכת לנכה ואשר היא נחוצה לשימושו האישי בגלל נכותו.
על מנת להסביר את דברינו נצטט את סעיף 22 (א) (5) במדוייק:
22 (א) ואלה מטלטלין שאין מעקלים אותם.
(5) כלים, מכשירים, מכונות מטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו".
אם נבחן היטב את הוראות סעיף 22 (א) (5) הנ"ל, נראה כי המילה "מכונות" לא נזכרת בסעיף, לא מדובר בלקונה אלא בהסדר שלילי. לשון אחרת, המחוקק לא השמיט במקרה מסעיף זה "מכונית" כנכס שאין ניתן לעיקול, אלא במתכוון היינו, ניתן לבצע פעולות הוצל"פ למשל עיקול, גם ברכב של נכה".
13.3 למותר לציין שגם בית המשפט העליון בפסק הדין המצוטט לעיל ע"א 2886/92 בעניין כתבי נ' אלגוב קבע כדלקמן:
".... אכן גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לי אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר".
13.4 הנה כי כן ניתן לעקל מכונית נכים, ונקבע (לפחות ע"י 2 שופטים) כי "מכונית" איננה באה בגדר סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצל"פ.
13.5 המסקנה העולה מן המקובץ - אין בידי לקבל טיעונו זה של המבקש, כי מלכתחילה לא ניתן היה לעקל את מכוניתו של המבקש, בהיותה "רכב נכה".
14. בכלל נשאלת השאלה מדוע נדרש המבקש לחוק ההוצל"פ, כאשר העיקול שניתן, ניתן כסעד זמני להבטחת ביצוע יעיל של פסק דין, ואינו עיקול למימוש פסק דין. מכאן איפוא, שבכל הכבוד ההשוואה שעשה המבקש, וההיקש שניסה ללמוד מתוך ההוצל"פ אינם ישימים למקרה שלפני.
15. לא ברורה טענתו של המבקש, לפיה לכאורה המשיבה, אם תזכה בפסק דין, תוכל לממש את זכויותיה מנכסים אחרים ולאו דווקא הרכב נשוא הבקשה.
גם טענה זו אין לה על מה שתסמוך כי המשיבה עפ"י טענתה רוצה הצהרה כי מחצית הרכב המסויים הוא בבעלותה, ומכל מקום על האפשרות לעקל נכסים מקום שיש תביעה הצהרתית ו/או לאיזון משאבים ראה בש"א 4766/00 בעניין בר לב נ' בר לב (פורסם במאגר "נבו").
אני דוחה איפוא גם טיעון זה.
16. העיקול המקורי הוגש כאמור בבש"א 1363/04 ב- 21.7.04. זה עיקול, ככל הנראה ברישום בלבד. עד היום לא מצא לנכון המבקש לפנות ולבקש ביטולו של העיקול וספק אם הפרוצדורה האזרחית מתירה לי לעשות כך. ההפך הוא הנכון הוא מנוע מלעשות כך בהתחשב בהוראת תקנה 367 (ג) לתקס"א התשמ"ד - 1984, הקובעת לאמור:
"(ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש ביטול הצו בתוך 30 ימים ממועד המצאתו; מחזיק אם ישנו, רשאי לבקש ביטול הצו בהתאם לתקנה 376; הוגשה בקשה לביטול הצו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 7 ימים ממועד הגשתה....".
הנה כי כן גם מטעמיו של ההליך אינו יכול המבקש לבקש ביטולו של העיקול, עתה משנקפו שנתיים מיום הטלתו של העיקול.
17. ועם זאת אומר כי אכן המבקש יכול היה לזכות בתרופה שהיתה מאפשרת לו פתרון מעשי לבעייתו: יכול היה להסכים להצעתה של ב"כ המשיבה ולפרק השיתוף ברכב, עת ימכר.
18. ואפשרות נוספת ואחרת בידיו של המבקש והיא לבקש להמיר את העיקול בעיקול אחר, ואם כך יעשה המבקש, אני מצפה שיפנה לב"כ המשיבה, ויתכן שניתן יהיה אף בהסכמה להגיע לפתרון שישביע ידי כולם.
סיכומו של דבר
19. בשל כל האמור לעיל - הבקשה נדחית.
20. המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 750 ₪.
21. המזכירות תשלח הבקשה לב"כ הצדדים.
22. ניתן לפרסם ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתן היום י"א בתשרי, תשס"ז (3 באוקטובר 2006) בלשכה.
שפרה גליק, שופטת
ריקי.א.
עודכן ב: 27/05/2024
