סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר את המקרים בהם נשללת הזכות לתבוע פיצוי מכוח החוק. כך למשל, אדם שגרם לתאונה במכוון, לא יהיה זכאי לתבוע פיצויים. דוגמא נוספת היא מקרה בו אדם נהג ברכב בהיעדר רישיון לנהוג בו. דיון סביב סעיף זה ניתן לראות בפסק הדין הבא.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים
פורום תאונות אופנוע
פורום תעבורה
במקרה זה, התובע הגיש לבית המשפט תביעה לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. זאת בעקבות תאונת דרכים שאירעה לו ביום ה-29.7.99 ובמהלכה נגרמו לתובע נזקי גוף עת נהג ברכבו. הנתבעות היו חברות הביטוח של התובע, שהכירו בכך שהן ביטחו את הרכב בו האחרון נהג בעת התאונה. אולם, לשיטתן, לא הייתה להן חובה לפצות את התובע בגין נזקיו, והוא אף לא היה זכאי לתבוע פיצויים לפי החוק. זאת מאחר וטרם התאונה, לתובע לא היה רישיון נהיגה בתוקף. על סמך עובדה זו, הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה על הסף.
מנגד, התובע התנגד לדחייה על הסף וטען שהנתבעות התבססו על מידע שהתקבל ממשרד הרישוי לפיו לא היה לו רישיון תקף. אולם, הנתבעות כלל לא ביררו מדוע הרישיון לא היה תקף. לטענת התובע, הסיבה להיעדר התוקף הייתה מחמת אי תשלום אגרה למשרד הרישוי. על כן, חל על המקרה החריג שבסעיף 7(3) לחוק הפיצויים לפיו, מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, לא זכאי לתבוע פיצויים, למעט מי שרישיונו פקע עקב אי תשלום אגרה.
דיון והכרעה
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וסקירת הראיות, השופט קיבל את טענת הנתבעות והחליט על דחיית התביעה על הסף. הודגש שעל פי העובדות שהיו מוסכמות על שני הצדדים, התובע החזיק ברישיון נהיגה תקף עד לשנת 1991. מאותו מועד, הרישיון לא חודש כלל, אלא רק כחצי שנה לאחר התאונה. חידוש זה היה במסגרת הנפקת רישיון זמני שנעשתה לתובע, לאחר שהוא עבר בדיקות ומבחני רישוי. השופט קבע שהנפקה זו הייתה שקולה למתן רישיון חדש לתובע, שניתן על יסוד מבחן נהיגה.
כפועל יוצא מכך, נקבע שבמועד קרות התאונה, התובע נהג ללא רישיון תקף. לפיכך, החריג שבסעיף 7(3) לחוק הפיצויים חל על המקרה. כלומר, התובע נהג ברכב כשלא היה רישיון לנהוג בו, ולא מפאת אי תשלום אגרה, ולכן זכאותו לפיצויים מכוח החוק נשללה. לאור האמור לעיל, התביעה נדחתה על הסף.
עודכן ב: 29/05/2024



