סדרי הדין מאפשרים לעובד אשר נפגע על ידי פיטורים לעתור לבית הדין לסעד זמני אשר ישמור על המצב הקיים וימנע את כניסת הפיטורים לתוקף. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לערעור של המעביד על קבלת העובד סעד כאמור.
יש לכם שאלה?
פורום בית הדין לעבודה
המשיב הועסק במשך כ-19 שנים במערערת. באפריל 2006, המשיב ושניים מהעובדים אשר היו נתונים תחת מרותו, העלו טענות קשות בנוגע לאי סדרים ושחיתויות בהליכי מכרז שנערך במערערת. הטענות הועברו לבדיקתו של משרד עו"ד חיצוני, על דעתו והסכמתו של המשיב.
הבדיקה הניבה כי הבחירה בחברה הזוכה הייתה סבירה, וגם אם נפלו פגמים בהליך, ניתן היה להסבירם על רקע ניסיון לזרז את הפרויקט, בשל לחץ הזמן. עם זאת, לגבי המשיב נכתב כי הוא לקה בחוסר מהימנות וניסה לנקות את עצמו ולהשחיר אחרים.
נוכח המסקנות הללו, המשיב הוזמן לשימוע לפני פיטורים מטעמים של "היעדר כישורי ניהול מתאימים", ומשבר האמון שנוצר בינו לבין מנהלו הישיר. וועדת השימוע קבעה כי לא ניתן היה להמשיך את העסקתו של המשיב, והאחרון פוטר.
המשיב הגיש תביעה לצו מניעה לפיטורים, ובמסגרת ההליך הצדדים הסכימו כי מועד הפיטורים יידחה וכי ייעשה מאמץ הולם למצוא למשיב תפקיד אחר במערערת. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטת בית הדין.
משלא נמצא למשיב תפקיד חלופי, המשיב עתר שוב לבית הדין לסעד זמני. לאחר שמיעת הראיות, בית הדין הורה על מניעת פיטוריו של המשיב, והורה למערערת למצוא תפקיד חלופי הולם למשיב. בית הדין קבע כי טרם האירועים שפורטו, לא היו בעיות עם התובע. כלומר, משבר האמון הוא שהוביל לפיטוריו. בד בבד, בית הדין דחה את טענות המשיב לפיהן "תפרו לו תיק", ובדבר חוסר אובייקטיביות של משרד עוה"ד שבדק את טענותיו. עם זאת, בית הדין קבע כי נוכח הליקויים אשר נפלו בהתנהלות הצדדים, תוצאת הפיטורים לא הייתה סבירה.
המערערת טענה כי הסעד שניתן על ידי בית הדין לא תאם את מסקנותיו. לטענתה, משהגיע בית הדין למסקנה שלא ניתן היה להחזיר את המשיב לתפקידו, וכן כי לא היה יסוד בטענותיו לשחיתויות, היה עליו לדחות את בקשת המשיב. בנסיבות אלה לא היה מקום לאכוף יחסי עובד ומעביד. מנגד, המשיב תמך בהחלטת בית הדין.
הכרעת בית הדין הארצי בערעור
שופטי בית הדין הארצי ציינו כי אומנם הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה קמא, אולם במקרה זה לא היה מנוס מקבלת הערעור.
השופטים קבעו כי בחינת מאזן הנוחות הטה את כפות המאזניים לעבר הג'וינט, זאת על רקע מערכת היחסים העכורה ששררה בין הצדדים, והיעדר האפשרות הממשית להציע למשיב תפקיד חלופי במסגרת הארגון. מנגד, ניתן לפצות את המשיב בתשלום כספי על נזקיו.
לסיכום, בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע כי כל עוד לא החליט בית הדין האזורי אחרת בתביעה העיקרית, החלטת הפיטורים מושא התביעה עמדה בעינה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
