האם ניתן להתנות על זכות מוגנת של עובד להתלונן על מעשי שחיתות?

עע 1504/04 ד"ר x– מכבי שירותי בריאות

 
ד"ר x, עבדה במכבי כרופאה תעסוקתית, כשתנאי עבודתה נקבעו בהסכם מיום 30.4.2003. החל מיום 1.4.2003 עבדה בהיקף של חצי משרה וביום 1.1.2004 העבירה אותה מכבי לעבודה במשרה מלאה.

ביום 22.4.2004 קיבלה ד"ר x הודעה אודות הפסקת עבודתה במכבי לאלתר. פיטוריה של ד"ר x נבעו מתלונות שהגישה על מעשי שחיתות אותם ייחסה לד"ר y, מנהל המרפאה בה הועסקה.

האם ניתן להתנות על זכותו של העובד מכוח חוק הגנה על עובדים כך שכל סכסוך יובא לבוררות?

1. חוק הגנה על עובדים נועד לבצר את שלטון החוק ולמנוע שחיתות במנהל הציבורי.

2. תכלית חוק הגנה על עובדים ומטרתו באות בגדר האינטרסים העומדים ביסודה של חקיקת המגן. הוראות החוק, כעולה מאופיין, מגשימות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינת חוק המתנערת ממעשי שחיתות בפעולתם של הגופים הציבוריים בה ומעסיקים שכמותם; ההגנה על זכויותיו של העובד המתלונן כדין מבטאת מדיניות אזרחית חברתית רחבה, המגֵנָה על הציבור הנדרש לשירותיו של המעביד, ובה במידה מגנה על המעביד במפעלו ועל עובדיו.

3. הסכם בדבר מסירת סכסוך שעניינו בהגנות ובתרופות המוקנות לעובד בחוק לבוררות עלול לסכל את עצם מטרת החוק ותכליתו ולפתוח נתיבים להכשרת מעשי שחיתות. במסירת סכסוך מעין זה לבוררות עלול העובד למצוא עצמו ללא הגנה מפני ניצול מוסרי, ערכי וכלכלי.

לסיכום, תובענה שיסודה בסכסוך הנובע מפגיעה בזכותו המוגנת של עובד להתלונן על מעשי שחיתות מבלי שייפגע מחייבת בחינה נורמטיבית של הטענות ומהותן, שמיעת ראיות והכרעה על פי הדין במהותי, כשכל אלה מתקיימים בדיון פומבי ופתוח.