חופשת אסיר הינה הטבה הניתנת לאסיר, ותלויה בהתנהגותו, קידומו בתוכנית המאסר והימצאותו בתוכניות שיקום בקהילה. בישראל, קיימים שני משכי זמן עיקריים לחופשת אסיר: היעדרויות יום, שאינן נמשכות יותר מ-16 שעות, ומאושרות לטווח של כ-160 ק"מ ממתקן הכליאה, והיעדרות כולל לילה, הנמשכות בין שלושה ימים לשבוע. מטרת החופשות הינה לחזק את קשרי המשפחה או לתת אפשרות לאסיר להשתתף בתוכניות המיועדות לאסירים, וכן, להקל זמנית בחסכים שנגרמים כתוצאה מן המאסר וליצור תמריץ להתנהגות טובה של האסיר בבית הסוהר.

 

ההסכמה לחופשה ניתנת על ידי מנהל בית הסוהר, אשר אינו יכול להאציל סמכות זו לנושא תפקיד אחר, או לדרגה נמוכה יותר. בשיקולים לחופשה, מנהל בית הסוהר בודק את קטגורית המסוכנות של האסיר, את התנהגותו, את הרקע הפלילי שלו ואת דעת הקהל. יש לציין כי חופשתו של אסיר תישקל רק לאחר ריצוי רבע מתקופת מאסרו, אך לא פחות מחודשיים לאחר תחילת מאסרו. כלפי אסיר אשר הפר את תנאי החופשה, ננקטים הליכים משמעתיים, ואף הליכים פליליים. 

 

אסיר הפר את תנאי החופשה

 

עתירה זו הוגשה על ידי אסיר, אשר ריצה את מאסרו בכלא. העותר יצא לחופשה, וכשחזר גילה כי לא מילא אחר התנאי שהורה לו לחתום בתחנת המשטרה לפני חזרתו לכלא. בעקבות אירוע זה, ובהתאם לפקודות, נשללו ממנו חופשותיו לתקופה של שישה חודשים, בעילת הפרת תנאי חופשה. לדברי העותר, כאשר חזר לכלא מהחופשה, אמו איבדה את הכרתה, ואושפזה בבית החולים. לטענתו, בעקבות פינויה של האם לבית החולים, הוא לא חתם בתחנת המשטרה, כפי שהיה צריך לעשות. העותר הודה בהפרת תנאי החופשה, אולם טען כי קיימות נסיבות מיוחדות אשר בגללן אין לשלול את חופשותיו לתקופה של חצי שנה.

 

בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בהחלטת שירות בתי הסוהר, למנוע מהעותר את חופשותיו למשך 6 חודשים, מכיוון שבתיאוריו את האירוע שבגללו לטענתו לא חתם בתחנת המשטרה, היו סתירות רבות. כתוצאה מסתירות אלו, לבית המשפט היה ספק האם העותר נמנע מלחתום בתחנת המשטרה כי אימו אושפזה ולכן, נקבע כי החלטת שירות בתי הסוהר, לא חרגה ממתחם הסבירות, ולא הייתה הצדקה להתערבות בית המשפט לעניינים מנהליים. יש לציין שבית המשפט הוסיף וטען כי בפני העותר עמדה האפשרות לפנות אל מנהל הכלא, בבקשה לקיצור תקופת שלילת חופשותיו, וכי במסגרת בקשה זו יוכל לשוב ולפרט את כל הנסיבות שבגללן, לטענתו, לא חתם בתחנת המשטרה.