כל גוף ציבורי כגון רשות מקומית, ממשלה, קופת חולים וכד' מחויב לפרסם מכרז לביצוע עבודה מסוימת, טרם ההתקשרות בחוזה עם מבצע העבודה. כלומר, לא ניתן לבחור ספק או נותן שירות, מבלי שהתמודד במכרז ונבחנו חלופות אחרות. זאת פרט למקרים חריגים בהם יש פטור מהחובה לערוך מכרז, שמעוגנת בחוק חובת מכרזים, התשנ"ב – 1992.


במסגרת המכרז, הרשות המקומית מפרסמת את מהות העבודה ואת התנאים הנדרשים מהמציעים, לרבות ניסיון, דרישות סף מסוימות, משך ביצוע העבודה ועוד. המטרה היא לאפשר הזדמנות שווה לכל הפונים לקחת חלק מהפעילות העסקית הציבורית, לצד בחירת ההצעה הטובה ביותר ומניעת העדפת קרובים. לאחר שקלול כל המתחרים ובדיקת הצעותיהם, ועדת המכרז מכריזה על זוכה. ברי, שעל הזוכה לעמוד בדרישות הסף שהוצבו, פן זכייתו תפסל, כפי שהיה במקר הבא.


רקע


במקרה זה, בית הדין לעניינים מנהליים דן בעתירה מנהלית שהוגשה נגד עיריית אום אל פחם. לפי עובדות המקרה, העותרת התמודדה במכרז שפורסם על ידי העירייה ועסק בביצוע עבודות איסוף וסילוק פסולת לצד תחזוקה של אתר תחנת מעבר לפינוי. לאחר שהוגשו כל ההצעות, המשיבה 2 זכתה במכרז. לטענת העותרת, הזוכה במכרז התקבלה שלא כדין.


הכרעה


לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופט שדן בעתירה קבע שהמשיבה 2 לא עמדה בתנאי המכרז, כפי שפורסמו. בנוסף, נפסק שהמשיבה 2 צירפה להצעת המכרז הצהרת שקר. לפיכך, נקבע שהצעתה הייתה פסולה ולא היה מקום להכיר בה כזוכה במכרז. כמו כן, השופט פסק שהחלטת ועדת המכרזים, שאישרה את הזכייה של המשיבה 2 למרות הפגמים שנפלו בהצעתה, הייתה בטלה.

 

על כן, נפסק שדין המכרז להתבטל עקב הפגמים שבבחירה. יתרה מזאת, השופט פסק שגם בהצעת המכרז עצמה נפלו פגמים שהצדיקו את הביטול. לאחר מכן, השופט הורה על השבת המכרז לעירייה על מנת שתפרסמו מחדש, תוך הבהרת התנאים שנדרשו מצד המתמודדים, כך שהם יוכלו להתמודד באופן ראוי. בסופו של דבר, העתירה התקבלה והמשיבים אף חויבו לשלם לעותרת את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין.