דחיית בקשה להסדרת מעמד קבע בישראל בשל אי מיצוי הליכים

כאשר אזרחים זרים מעוניינים לשהות בישראל פרק זמן ארוך יותר מטיול סטנדרטי, מחובתם לקבל אשרת שהייה, שאינה אשרת תייר רגילה. האשרות מתחלקות לכמה סוגים, אשרת תייר, אשרת תייר עם רשיון עבודה, אשרת תושב ארעי, אשרת תושב קבע ועוד. ככלל, הסמכות להעניק אשרות אלו נתונה בידי משרד הפנים, ובידיו בלבד. יחד עם זאת, בדומה לכל מעשה מנהלי אחר, החלטה בדבר אשרות שהייה כפופה לביקורת משפטית. האמצעי לתקיפת החלטה מן הסוג הזה, היא הגשת עתירה לבית המשפט המנהלי.

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל

בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט מנהלי, ביקשה אזרחית אוקראינה להורות למשרד הפנים שלא לבטל את אשרת התושבת הארעית שהייתה ברשותה עובר להחלטה לבטלה. במהלך הדיונים, ניאות משרד הפנים להשיב לעותרת את מעמדה הקודם, כתושבת ארעית. אך העותרת לא הסתפקה בכך, ודרשה כי בית המשפט יורה למשרד הפנים להעניק לה מעמד של תושבת קבע. לכל הפחות, לפי בקשת העותרת, על משרד הפנים להגדיר את המסלול המדורג בו על העותרת לפסוע, בטרם תזכה למעמד של תושבת קבע.

טענות הצדדים

לטענת העותרת, היא שוהה בישראל כבר כתשע שנים, מעמד התושבת הארעית שהוענק לה יצר הסתמכות, ועודד את אותה ואת בנותיה להשתקע בישראל. בנוסף, הוריה, אזרחים ישראלים, חולים וזקוקים לטיפולה המסור. העותרת המשיכה וטענה, כי הארכת מעמדה כתושבת ארעית, בלא קביעת הליך ידוע ומוסכם בדרך לקבלת מעמד של תושבת קבע, מהווה פעולה בלתי סבירה.

המשיב, משרד הפנים, הגיב לטענות אלו. לשיטתו, בטרם קיבלה העותרת מעמד של תושבת ארעית, שהתה בישראל שלא כדין, מספר שנים. הוסיף המשיב וטען כי לעותרת "לא הייתה כל זכות שבדין לשבת בישראל". משרד הפנים ציין כי הסמכות להחליט האם לאפשר לפלוני לשהות בישראל, מסורה לשר הפנים. הודגש כי מרחב שיקול דעתו של השר, לעניין זה, נרחב ביותר.

המשיב הוסיף כי ברוב המקרים, בית המשפט לא נוהג להתערב בשיקול דעת זה. בדומה לכך, טען משרד הפנים, גם לעניין הענקת אשרת שהייה על בסיס שיקולים הומניטאריים, מסור שיקול הדעת לשר. משרד הפנים קבע קריטריונים להענקת אשרות שהייה משיקולים הומניטאריים. העותרת, לטענת המשיב, מעולם לא עמדה בקריטריונים אלו. בנוגע לקביעת הליך מוסכם לקבלת מעמד של תושבת קבע, טען משרד הפנים כי אין לכך כל בסיס בדין. יתרה מכך, כל החלטה כזו מטעמו של בית המשפט, תהווה הגבלה של שיקול דעתו העתידי של משרד הפנים.

דיון והכרעה – בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטת השר

בית המשפט בחן את נסיבות המקרה, ופסק כי דין העתירה להדחות. לפי קביעת בית המשפט שהתבססה על פסיקות קודמות, לתושב זר אין כל זכות קנויה להתיישב בישראל. המשיך בית המשפט וקבע, כי סמכותו של שר הפנים להתיר ישיבה בישראל, היא סמכות נרחבת ביותר, ובית המשפט יתערב בה רק במקרים חריגים במיוחד.

"בית המשפט לא יכנס בנעליו של שר הפנים ולא יחליף את שיקול דעתו", נכתב בפסק הדין, "בנוגע לבקשתה של העותרת להגדיר מסלול מוסכם, אשר בסיומו תוגדר כתושבת קבע, נקבע כי אכן מדובר בהגבלה עתידית של שיקול דעתו של משרד הפנים". יש לפעול בהתאם לנסיבות שיווצרו בעתיד, ובהתאם להן לשקול את מעמדה של העותרת. בנוגע לבקשתה של העותרת להעניק לה מעמד של תושבת קבע, בית המשפט פסק כי מדובר היה בבקשה שהוגשה טרם עת. ראשית, נקבע כי היה על העותרת להגיש בקשה כזו למשרד הפנים, בהנחה שתדחה בקשתה, היא הייתה יכולה להגיש עתירה כנגד ההחלטה. בהתאם לכך, בית המשפט דחה את העתירה בעילה של אי מיצוי הליכים ברשות המנהלית המוגדרת.

גם לעניין בקשתה של העותרת להעניק לה מעמד של תושבת קבע ממניעים הומניטאריים, הגיע בית המשפט לממצאים דומים. בית המשפט קבע, כי מדובר בבקשה בעלת אופי תיאורטי בלבד. קרי, העותרת טרם הגישה בקשה כזו למשרד הפנים. משתוגש הבקשה ותדחה, רק אז, לשיטתו של בית המשפט , ייפתח הצוהר להגשת עתירה כנגד סבירות ההחלטה.