דוד עבד שנים רבות במוסך עם חשיפה ממושכת לרעש. לאורך השנים התלונן בפני רופאיו לא פעם אודות ירידה באיכות השמיעה שלו ועל הופעת טנטון תמידי בשתי אוזניו.


בשלב מסוים פנה דוד למוסד לביטוח לאומי וביקש להכיר בפגיעה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. למרבה הפתעתו, התביעה נדחתה וזאת- רק מכיוון שהוגשה בחלוף למעלה משנה מהיום שבו פנה לראשונה לטיפול רפואי בעניין זה.


אילו היה דוד פועל בהתאם להוראות החוק ולתנאים הקבועים בו בכל הקשור להכרה בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה- בהחלט יתכן שתביעתו הייתה מתקבלת.

 

במאמר זה נדון בתנאים הקבועים בחוק להכרה בליקוי שמיעה וטנטון - אשר מקורם בחשיפה ממושכת לרעש מזיק בעבודה - כפגיעה בעבודה.

מהם התנאים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה?


סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי קובע מספר תנאים מצטברים, אשר רק בהתקיים כל אחד ואחד מהם ניתן להכיר בליקוי השמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק ומתמשך בעבודה כפגיעה בעבודה:


1. על המבוטח להוכיח כי הוא היה חשוף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה.
הכוונה היא לעבודה ברעש אשר עולה על 85 דציבל, במשך 8 שעות ביום לפחות. יש לציין, כי במרבית מקומות העבודה שבהם מתבצעת העבודה ברעש - מבוצעות בדיקות תקופתיות של מידת הרעש.


ואולם, בפסיקה נקבע, כי גם במקרים שבהם לא בוצעו במקום העבודה בדיקות תקופתיות כאמור- אין בכך כדי לסתום את הגולל על סיכויי התביעה של הנפגע. די לכך שהנפגע יוכיח כי "סביר להניח", מחומר הראיות, כי הוא אכן נחשף לרעש במקום עבודתו- על מנת שבית הדין ימנה מומחה רפואי שיבדוק האם יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון לבין תנאי העבודה.


2. כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בממוצע תדירויות הדיבור.


החוק קובע, כי הירידה בשמיעה אשר בגינה ניתן להכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה- היא הירידה בשמיעה של הנפגע בממוצע תדירויות הדיבור- 500, 1000, 2000 הרץ וכי רק במידה והירידה בשמיעה בתדירויות הנ"ל עולה על 20 דציבל, יכולה הפגיעה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה.


בהקשר זה חשוב לשים לב כי בבדיקת השמיעה ישנם 2 גרפים שונים: האחד מצביע על הירידה הכוללת בשמיעה (בדיקה שנקראת "הולכת אוויר") והשני מצביע על הירידה העצבית בשמיעה (בדיקה שנקראת "הולכת עצם"). הפסיקה קבעה, כי הבדיקה הרלוונטית בכל הנוגע לחשיפה לרעש מזיק היא בדיקת הולכת העצם בלבד, קרי- גרף הירידה העצבית ולא גרף הירידה הכוללת, שכן רק הירידה העצבית יכולה להיות קשורה לחשיפה לרעש (מן הבחינה הרפואית).


כלומר, על הנפגע להצביע על ירידה בשיעור 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים בממוצע תדירויות הדיבור, במסגרת בדיקת הולכת עצם.

 

3. על התובע להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים. מדובר, למעשה, בהוראת התיישנות, אשר מגבילה משמעותית את הנפגע ומחייבת אותו להגיש את התביעה לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהמוקדם מבין שני המועדים הבאים: היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה הרפואית או היום שבו לדעת הוועדה הרפואית חלה הירידה בשמיעה.

 

מהם התנאים להכרה בטנטון?


סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי מפרט, בנוסף, את התנאים להכרה בטנטון (רעש תמידי באוזניים) כפגיעה בעבודה:


1. התקיימותם של כל התנאים להכרה בליקוי שמיעה - דרישת הסף של סעיף 84א, בכל הנוגע להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה, היא כי הנפגע סובל מליקוי שמיעה אשר עומד בתנאים שהוזכרו לעיל.


כלומר, נפגע שסובל מטנטון - ולא סובל מירידה בשמיעה (או שסובל מירידה בשמיעה שאינה עונה על תנאי החוק להכרה בירידה כפגיעה בעבודה) - לא יוכר הטנטון שממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה.

 

2. הפחתה בשיעור 25 דציבל בשתי האוזניים בתדירויות הגבוהות - להבדיל מהתנאים להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה (כמפורט לעיל), הרי שעל מנת שטנטון יוכר כקשור לחשיפה לרעש מזיק בעבודה, די לנפגע להצביע על ירידה בשמיעה בשיעור 25 דציבל, לפחות, בשתי האוזניים- בתדירויות הגבוהות (3,000 -4,000 הרץ).

 

3. הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהנפגע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.

 

4. כתוצאה מהטנטון נגרמה לנפגע פגיעה תפקודית - החוק אמנם דורש מהנפגע להצביע על פגיעה תפקודית שנגרמה לו כתוצאה מהטנטון, אולם בית הדין הארצי לעבודה העניק פרשנות מרחיבה לתנאי הנ"ל וקבע, כי אין חובה שיירשם ברישום הרפואי כי הנפגע סובל מפגיעה בתפקוד כתוצאה מהטנטון וכי כל מקרה ייבחן לגופו.

5. פניות חוזרות ונשנות של הנפגע לטיפול רפואי - על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יש צורך במספר פניות נפרדות לרופא, על פני פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.


חשוב לציין, כי פניות שביצע הנפגע לאחר שכבר הגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי- לא יובאו בחשבון במניין הפניות.

 

לסיכום, ראינו כי המחוקק העמיד מספר תנאים קשיחים, רובם טכניים ופרוצדוראליים, אשר רק בהתקיימותו של כל אחד ואחד מהם - יוכרו ליקוי השמיעה והטנטון כפגיעות בעבודה. חשוב, אפוא, להכיר את הוראות החוק ואת המגבלות הפרוצדוראליות השונות, בטרם מגישים את התביעה למוסד לביטוח לאומי.