אם שהנה משמורנית, החליטה באופן חד צדדי ללא אישור ביהמ"ש, לעזוב את מגוריה בקריות ולעבור לאזור המרכז, ביחד עם שלושת הקטינים המצויים במשמורתה.

 

האב עתר בפני ביהמ"ש למשפחה בחיפה, וביקש השבתה של האם עם הקטינים לצפון.

 

מהלך המשפט הוכח כי האב לא היה בקשר הדוק עם הילדים עוד טרם המעבר, וכי למעשה מי שתיפקד בסדרי הראייה היו הסבים (הורי האב).
עוד הוכח בעדויות ותסקירים, כי המעבר היטיב עם הקטינים, הם השתלבו יפה באזור המגורים החדש ובבתי הספר החדשים.

 

הוכח גם, כי המעבר היטיב עם האם, אשר סבלה מאלימות חוזרת של האב על אף הגירושין, וכי במקום המגורים החדש פתחה בחיים חדשים עם בעלה החדש עימו הקימה בית חם לקטינים.

בפסק הדין אשרר ביהמ"ש בדיעבד, את מעברה של האם עם הקטינים לאזור המרכז, ואימץ את תסקיר פקידת הסעד לעניין קביעת נטל ההסעות בין האם לסבים.