בין גובה הפרמיה לבין גובה הפיצוי עבור "אובדן גמור"
מאת: עו"ד ג'ון גבע. בבית משפט השלום בבאר-שבע, ניתן פס"ד חשוב מפי כב' השופטת עידו רוזין, בעניין שבין, ברששת שלמה (ע"י ב"כ עוה"ד שרון בירן) נגד מגדל חב' לביטוח
בבית משפט השלום בבאר-שבע, ניתן פס"ד חשוב מפי כב' השופטת עידו רוזין, בעניין שבין, ברששת שלמה (ע"י ב"כ עוה"ד שרון בירן) נגד מגדל חב' לביטוח בע"מ (ע"י ב"כ עוה"ד אושרית רוטקופף) (ת.א 5779/03).
העובדות: שלמה ברששת (להלן: "שלמה") ביטח את רכבו אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") בביטוח "מקיף". עם קרות מקרה הביטוח (גניבת הרכב), פיצתה "מגדל" את שלמה בגובה שווי הרכב שנגנב. שווי זה פחת ממחיר המחירון המלא של הרכב בשל בעלויות קודמות שהיו לרכב. בגין הפחתה זו הגיש שלמה תביעה לבית המשפט בה תבע את הפרש תגמולי הביטוח, כאשר לטענתו הוא ¬זכאי לפיצוי מלא בלא הפחתות, משום שהפרמיה ששילם לצורך הביטוח היתה פרמיה שנקבעה בלי להתחשב בגורמים המביאים להפחתה בשווי הרכב.
הדיון בביהמ"ש: יש להבחין בין שני סוגי פוליסות לביטוח נכסים. הסוג הראשון הוא פוליסה שבעת הביטוח נעשתה בה הערכה של שווי הנכס המבוטח. במקרה כזה, אם נגרם אובדן מוחלט של הנכס המבוטח, רשאי המבוטח לקבל את הסכום המלא של הביטוח, כפי שהוא נקוב בפוליסה. הסוג השני הוא פוליסה, שבה לא נעשתה הערכה כזאת; במקרה כזה זכאי המבוטח לקבל שיפוי רק לפי שיעור הנזק שנגרם לו בגבולות סכום הביטוח.
בענייננו, קבע ביהמ"ש, המדובר בפוליסה מן הסוג השני. לא נעשתה הערכה של שווי המכונית, ולא נקבע סכום ביטוח שאותו אמור המבוטח לקבל בקרוֹת מקרה הביטוח. הפיצוי צריך, איפוא, להיות כשיעור הנזק שנגרם בעת קרוֹת המקרה.בבמילים אחרות, חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה.
הוסיף ביהמ"ש וקבע, כי הצדדים, בפוליסת הביטוח, יצקו תוכן לכללים הנ"ל, וקבעו כי הפיצויים "יחושבו וישולמו לפי שווי האובדן או הנזק לרכב, ביום קרות מקרה הביטוח..." כאשר במקרה של אובדן גמור לרכב, לרבות גניבה, "תשלם החברה למבוטח את מלוא ערך הרכב ביום קרות מקרה הביטוח...".
למעשה, השאלה, שעמדה ביסודן של מחלוקות משפטיות רבות - כיצד יש לפצות בשל אובדן מוחלט (לרבות מקרה של גניבה) של רכב, האם כערכו ביום קרות אירוע הביטוח, תוך התחשבות בכל הגורמים המביאים להפחתת שווי (מספר קילומטרים, בעלויות קודמות וטיבן, תאונות קודמות וכו'), או שאין להתחשב בגורמים אלה, משום שהפרמיה שנקבעה לא התחשבה בהם - שאלה זו הוכרעה במספר פסקי דין (רע"א 7042/00 בעניין בן ציון נ' מגדל; בר"ע 1046/96 מילשטיין נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ).
באותו עניין דחו בתי המשפט בפרשיות הנזכרות לעיל את תביעת המבוטח לתשלום הסכום שהפחיתה המבטחת מהפיצוי ששילמה לו עבור רכבו שנגנב בגין מספר חריג של קילומטרים שעבר. כך גם, נדחתה טענת המבוטח, כי המבטחת לא הייתה רשאית להפחית סכום זה, משום שהפרמיה ששילם לא התחשבה בגורמים המביאים להפחתה בשווי הרכב.
מוסיף ביהמ"ש וקובע, כי תשלום הפרמיה נקבע על פי שיקולי חברת הביטוח ואין המבוטח רשאי ואין הוא זכאי לבחון את דרך שקלולו. שוק הביטוח הינו שוק חופשי, ומשבחרו התובעים לקבל עליהם את הפוליסה נשוא התביעה כמות שהיא, על תנאיה וחריגיה, ועל הפרמיה הנגבית, אינם יכולים כעת לטעון אחרת.
לאור האמור לעיל, קבע ביהמ"ש, כי "מגדל" שיפתה את שלמה וכי הייתה רשאית להפחית מתגמולי הביטוח ועל כן דין תביעתו להידחות.
עודכן ב: 25/07/2013
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך:


.jpg)

