ביטוח משנה: מהן המטרות ואילו סוגים קיימים?

מטרת כל חברה היא להשיג תשואה מקסימלית על ההון. הכוונה לרווח הון מתבטאת ברווח מהכסף שהושקע כאשר לכל חברה יש הון עצמי מוגבל.

ישנן שתי דרכים לגיוס הון:

1. הנפקת מניות - שותפות.

2. הנפקת איגרות חוב - הלוואה מהציבור.

חברת הביטוח מקבלת סיכונים פיננסיים תמורת פרמיה, היא צריכה את כספי הציבור לצורך הגדלת ההון ובעזרת כספים אלו היא משקיעה בשוק ההון.

איך חברת הביטוח מגדילה את הונה?

1. מניות.

2. אג"ח.

3. מבטח משנה - חברות הביטוח מעבירות את הסיכון או את חלקו למבטח המשנה.

כאשר הפרמיות גבוהות מהתביעות נוצר רווח חיתומי, רווח זה הוא בעצם המחזור של חברת הביטוח אותו היא משקיעה בשוק ההון. הסיכונים שמבטח ישיר יכול לקחת על עצמו הם סיכונים שלא פורצים את הגבולות של ההון העצמי שלו. את הסיכונים שלקח מעבר להון העצמי הוא צריך לפזר על ידי מניות, אג"ח או העתקת הפעילות למבטח המשנה - העברת הסיכון אליו ובכך הוא לא מסכן את ההון העצמי ומפנה הון לטובת פעילות נוספת.

ביטוח משנה הוא סוג של חוזה ביטוח בו מבטח המשנה מתחייב לשפות מבטח אחר (מבטח ישיר) בגין הנזקים המכוסים בפוליסות שהנפיק המבטח הישיר לציבור כל זאת במסגרת תנאי החוזה ותחת הגבלותיו. המבוטח (הציבור) פונה למבטח הישיר, המבטח הישיר במקרה של תביעה משלם לו כסף ופונה למבטח המשנה שמשלם לו כסף עבור הנזק שנגרם למבוטח.

אין למבטח המשנה זיקת ביטוח לנכס המבוטח. מבטח המשנה נמצא בחו"ל וההסכמים איתו מפורטים מאוד ומבוססים על אמנות בינלאומיות.

מטרות מבטח המשנה

1. הגבלת הקיבולת של המבטח- לחברת הביטוח יש הון מסוים, כאשר ההון מוגבל וחברת הביטוח רוצה לבטח מעבר לגבול ההון שלה היא תיעזר בחברת המשנה, זה בעצם הגבלת הסיכון - כמה אני מוכן לסכן מעצמי ולשלם, היתרה תעבור למבטח המשנה.

2. פיזור סיכונים - ככל שהסיכונים יותר מפוזרים, התוצאות החיתומיות יותר יציבות ומדויקות.

3. הגנה מקטסטרופה - מבחינה כלכלית קטסטרופה זה יציאה מאיזון כלכלי, כל חברת ביטוח מציבה לעצמה סכום מסוים בהתאם להון שלה איתו היא יודעת לשלם בקרות מקרה הביטוח, במקרה בו ישנו מקרה ביטוח גדול שעובר את הסכום שבאפשרותה לספוג זהו בעצם מצב שהיא איננה יכולה להתמודד איתו אלא בעזרת מבטח משנה שלוקח ממנה חלק מהסיכון.

4. שיפור החוסן הפיננסי של המבטח הישיר - וזאת על ידי הרווח החיתומי.

5. ערכים מוספים - ישנם מקרים בהם חברת הביטוח אינה בקיאה בתחום ביטוח מסוים, לעיתים אין לה מספיק ניסיון מבחינת יישוב תביעה, חיתום/קבלה של מבוטח, הערך המוסף הוא שהיא יכולה להיעזר בניסיונו של מבטח המשנה.

סיכונים המשפיעים על מבטח המשנה

• סיכון חיתומי - חיתום שגוי יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהחתם של חברת הביטוח לדוגמא קיבל מבוטח שמצבו הבריאותי ירוד מבלי לחקור את עברו הרפואי לעומק ובכך לא נגבתה פרמיה בהתאם, דבר המסכן וחושף את חברת הביטוח לתביעות.

• תמחור - התמחור מתחלק לשני סוגים:

1. מבטח המשנה דורש פרמיה עבור סיכון ללא קשר לכמה המבטח הישיר תמחר.

2. מבטח המשנה לוקח אחוזים מהפרמיות שהמבטח הישיר לקח מלקוחותיו - בסוג זה של תמחור מבטח המשנה צריך לבדוק שהמבטח הישיר תמחר כמו שצריך את הפרמיות.

• סיכון פוליטי או גיאוגרפי- רוב הסיכונים שמבוטחים בישראל מכסים סיכוני מלחמה ורעידות אדמה דבר שמפחיד את מבטחי המשנה שרובם נמצאים בחו"ל.

• רגולציה/מחוקק - התקנות בתחום הביטוח עלולות להשתנות.

• יישוב תביעות - המבטח הישיר מיישב את התביעות עם לקוחותיו, במקרה של תשלום, לא מתפקידו של מבטח המשנה לבדוק את פרטי המקרה, הוא משלם למבטח הישיר כנגד קבלות שיציג לו.

שני סוגים של ביטוח משנה

1. אובליגטורי (ענפי) - בסוג ביטוח זה מבטח המשנה מתחייב על פי חוזה שנחתם לרוב בתחילת כל שנה אזרחית לקבל לביטוח את כל העסקים שיועברו לו על ידי המבטח הישיר בהתאם לתנאי החוזה. חברות הביטוח בוחרות בסוג ביטוח זה מכיוון שהן אינן צריכות לקבל אישור ממבטח המשנה על כל עסק אשר ברצונן לבטח אלא הדיווח נעשה כל רבעון באמצעות דוחות (בורדו) המפרטים את סוגי העסקים. זהו ביטוח חוזי וקיימות בו הגבלות כמו סכום ביטוח מקסימאלי לפוליסה.

2. פקולטטיבי - בסוג ביטוח זה חברת המשנה מבקשת לדעת על כל ענף/עסק שחברת הביטוח הישירה רוצה לבטח וחברת המשנה יכולה לקבל או לדחות את העסק המוצע.

בכל סוגי ביטוח המשנה יש שני סוגי חוזים:

1. חוזה יחסי - חלוקה באחוזים את הסיכונים והפרמיות. לדוגמא: מבטח ישיר מעביר למבטח המשנה 20% סיכון, אז בהתאם יעביר לו 20% מהפרמיה לסיכון. מבטח המשנה מעורב מהשקל הראשון.

2. חוזה לא יחסי -

• חוזה הפסד יתר - בחוזה זה מבטח המשנה אינו מעורב מהשקל הראשון להבדיל מהחוזה היחסי. מבטח המשנה מעורב מסכום מסוים שנקבע מראש עד גובה האחריות לפי החוזה. בחוזה זה, המבטח הישיר קובע מה הסכום שהוא מוכן לשלם, סכום שמעבר לסכום הזה הוא מעביר למבטח המשנה.

• חוזה ערבות לשיעור נזקים- חוזה המכסה את ההפסדים בסוף השנה. כאשר סך התביעות היה גבוה מסך הפרמיות בענף נוצר הפסד חיתומי, כאשר הרווח הוא שלילי מבטח המשנה נכנס לתמונה.

פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה