בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד בחברת אלומיניום נגד מעסיקו ונגד הקבלן המבצע שבנה את הבניין. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי המעסיק והקבלן נמנעו מנקיטת אמצעים סבירים במטרה למנוע את התרחשות התאונה ובכך גרמו להתממשות הסיכון הכרוך באי קיום החובות שמוטלות עליהם מכוח החוק.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, העובד היה בגיל 21 בעת שעבד בתפקיד מתקין מסתורי כביסה בבניין חדש אשר נבנה על ידי קבלן שהתקשר עם מעסיקו של העובד בהסכם לביצוע עבודת התקנה של מסתורי כביסה. כדי לבצע את העבודה, העובד הגיע לאתר הבנייה יחד עם שני עובדים נוספים של המעסיק.


עובד שעמד על פיגום מאולתר איבד יציבות ונפל מגובה שלוש קומות


העובד עמד עם עובד נוסף על פיגום מאולתר בין הקומה שלישית ובין הקומה הרביעית ובעת שהסתובב לאחור כדי להוציא מקדחה הוא אחז במעקה שבדיעבד התברר שהיה משוחרר, המעקה זז ממקומו והעובד נפל לאחור מגובה ונחבל בגופו.


העובד טען כי הפיגום באתר הבניה נבנה באופן רשלני כאשר המעסיק והקבלן לא סיפקו לו סביבת עבודה בטוחה, לא הזהירו אותו מפני סיכונים שצפויים לו בעבודה באתר הבניה או על הפיגום. נוסף על כך נטען כי המעסיק והקבלן לא בדקו את הבטיחות באתר הבניה או את הפיגום לפני שהתירו לעובדים לעלות עליו ובתוך כך הנהיגו שיטת עבודה מסוכנת ופסולה.


העובד הוסיף וטען כי המעסיק והקבלן הורו לו לבצע עבודה מסוכנת מבלי שסיפקו לו אמצעי מיגון דוגמת רתמת קשירה, כלים מתאימים ותנאים לשמירה על הבטיחות. על כן, העובד טען כי מעסיקו והקבלן נושאים באחריות מלאה לתאונה מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה ומכוח עוולת הרשלנות.


המעסיק התנער מאחריות לתאונה והאשים את הקבלן המבצע במחדלים


המעסיק טען כי האחריות בנוגע לבטיחות בעבודה מוסדרת בחוק וחלה במלואה על הקבלן המבצע. המעסיק הוסיף כי הוא לא הפר את חובותיו ולא היה באפשרותו למנוע את התאונה. כמו כן נטען כי העובד מנוסה ומבצע את מלאכת התקנת מסתורי הכביסה במשך שנים. לפי גרסת המעסיק, העובד קיבל הדרכות בכל הקשור לעבודה בגובה והעבודה התבצעה במקום לפי שיטת העבודה המקובלת בתחום.


המעסיק הוסיף וטען כי יש להטיל את האחריות על הקבלן שלא הביא כל ראיה לכך שביצע בדיקה לפיגום אחרי התקנתו. המעסיק הפנה להוראות החוק המחייבות קבלן לערוך בחינה שוטפת לפיגום לפחות פעם בשבוע או בסיום כל הפסקת עבודה.


הקבלן המבצע טען שהמעסיק נושא ברוב האחריות לתאונה


הקבלן טען כי יש להטיל את רוב האחריות לתאונה על המעסיק. לגרסתו, המעסיק התרשל בכך ששלח עובדים לבצע עבודה מבלי שנתן להם הנחיות ומבלי שפיקח עליהם. עוד נטען כי המעסיק היה צריך להנחיל שיטת עבודה ברורה ביחס להעלאת מסתורי הכביסה תוך קביעת עדיפות להעלאה פנימית על פני העלאה חיצונית אשר עלולה לפגוע בפיגום ולגרום לשחרורו.


לחילופין טען הקבלן כי המעסיק היה צריך למצוא שיטת עבודה בטוחה יותר או לוודא בפועל כי העובדים נזהרים בעת הרמת המסתור כך שלא יפגעו במעקה ויגרמו לשחרורו.


לאחר שבחנה את כלל הראיות והעדויות השופטת ציינה כי חובת הזהירות של מעסיק כלפי עובדיו אשר הוכרה בפסיקת בתי המשפט, מחייבת את המעסיק לנקוט בכל האמצעים הסבירים במטרה לוודא שעובדיו יבצעו את עבודתם בתנאי הבטיחות המיטביים. לעניין חבותו של הקבלן ברשלנות, השופטת הוסיפה כי בפסיקה הוכרה חובת זהירות של קבלן גם כלפי עובד שמבצע עבודה עבורו וזאת גם כאשר לא מדובר בעובדו הישיר.


חובת זהירות של מעסיק ושל קבלן כלפי עובדים מעוגנת בחוק ובתקנות


השופטת ציינה כי חובת הזהירות של המעסיק ושל הקבלן מעוגנת בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות עבודה בגובה. לפי החוק והתקנות, הקבלן המבצע מחויב לספק לעובדיו את האמצעים והציוד הדרושים ולאבטחו באמצעות מערכת למניעת נפילה ורתמת בטיחות. עוד צוין כי התקנות מחייבת מעסיק וקבלן מבצע לספק לעובדים ציוד מגן אישי למניעת סיכוני בטיחות ולמסור להם מידע עדכני ביחס לסיכונים באתר הבנייה. השופטת ציינה כי תקנות בטיחות בעבודה (עבודות בניה) מחייבות את הקבלן המבצע למנות מנהל עבודה שיהיה אחראי לבדיקת הפיגומים באתר הבניה, לקביעת יציבותם ולהתאמתם למטרה שלשמה נועדו.


השופטת קבעה כי במקרה זה קיימת חובת זהירות קונקרטית למעסיק ולקבלן שהיו יכולים לצפות את התרחשות הנזק אך נמנעו מנקיטת אמצעים סבירים כדי למנוע את התרחשות התאונה, דבר שגרם בפועל להתממשות הסיכון הכרוך באי קיום החובות שמוטלות עליהם מכוח החוק.


הקבלן והמעסיק הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי העובד


השופטת ציינה כי למרות שהמעסיק מחויב לדאוג לסביבה בטוחה לעובדיו ולספק להם כלי עבודה ואמצעי מיגון מתאימים, הוא הפר את חובתו כלפי העובד בכך שלא סיפק לו אמצעי הגנה מפני הסכנה המלווה לעבודה בגובה. עוד צוין כי המעסיק לא פיקח על העבודה ולא הציע לעובד שיטת עבודה חלופית ובטוחה יותר.


נוסף על כך נקבע כי גם הקבלן הפר את חובותיו מכוח החוק ביחס לאספקת אמצעי בטיחות לעובד, למינוי מנהל עבודה ולבדיקת הפיגומים באתר הבניה.


השופטת קבעה כי המעסיק והקבלן המבצע נושאים באחריות לתאונה ולנזקים שנגרמו לעובד בעקבותיה. בסוגיית חלוקת האחריות נקבע כי יש לייחס את רוב האחריות לתאונה לקבלן המבצע לנוכח שליטתו באתר העבודה, מחדליו בנוגע למינוי מנהל עבודה והיעדר הוכחות ביחס לעריכת בדיקות לפיגומים. על כן נקבע כי למעסיק תיוחס אחריות בשיעור של 40% ואילו לקבלן המבצע תיוחס אחריות בשיעור של 60%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי המעסיק יפצה את העובד בסך של 174 אלף שקלים ואילו הקבלן ישלם לעובד סך של 261 אלף שקלים.


ת"א 65860-03-16