בשבוע שעבר, בית משפט השלום בירושלים עסק בגזר דין של גבר שהואשם בפגיעה בפרטיות. לפי כתב האישום, בשנת 2014 הגבר פרסם פוסטרים עם תמונתה ושמה של עובדת סוציאלית וטען לגביה האשמות שגויות. את הפוסטרים הוא תלה בסביבת ביתה במקומות גלויים לעין.


העבירה הצטרפה לכתב אישום אחר שבו הורשע בהעלבת עובד ציבור ובהפרת הוראה חוקית, זאת בעקבות אותו אירוע, ובו נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 500 שקלים לנפגעת. לאחר מכן בית המשפט התכנס לגזור את עונשו בעבירת הפגיעה בפרטיות.


הגבר תלה את הכרזות סמוך לביתה של העובדת הסוציאלית וטען שהיא סוחרת בילדים


הגבר נעזר באישה נוספת והכין מודעות שבהן הופיעו שמה הפרטי של העובדת הסוציאלית בצירוף תמונתה כשמסביבה סמל של גולגולת ועצמות. המודעות עסקו באזהרת הציבור, בפרט הורים וילדיהם, מפני אותה עובדת שלכאורה חוטפת ילדים מהוריהם וסוחרת בהם.


במודעות נכתב כי העובדת רשעה ואטומת לב, מתמחה בניתוק ילדים מהוריהם וככל הנראה עוסקת בסחר בילדים יחד עם משרד הרווחה. צורפה אזהרה מפורשת לקוראי המודעה להתרחק ולברוח ממנה ולא לתת לה לטפל בילדים. עוד אוזכר בכרזות כי בתי משפט לנוער ולמשפחה מחפים על פשעיה לכאורה של העובדת הסוציאלית ושל פקידים אחרים במשרד הרווחה.


בכתב האישום נטען כי פרטיותה של העובדת הסוציאלית הופרה באופן חמור


לאחר הכנתן של הכרזות, הגבר נסע אל רחוב מגוריה של העובדת ותלה אותן בסמוך לביתה במקומות בולטים לעין, דוגמת שמשות של מכוניות, קירות, עמודים וגדרות. נטען כי מספר הפוסטרים שנתלו היה רב למדי.


למותר לציין שהכרזות הוכנו ללא הסכמתה או ידיעתה של העובדת הסוציאלית. השימוש בתמונתה במודעות, נוסף על הניסוח המשמיץ וכן תלייתן באזורים כה גלויים ובסמוך לביתה הפרטי, מחוץ לכל מסגרת מקצועית, הפרו את הזכות לפרטיות של העובדת.


הפגיעה בפרטיותה של העובדת הסוציאלית נעשתה על רקע עבודתה המקצועית


השופט הזכיר שמלבד הפגיעה האישית בזכות שיש לכל אדם להתנהל בביתו ובקרבת מגוריו באופן חופשי, הפגיעה כאן היא על רקע מקצועי ולא אישי. מדבריו עלה כי האישה לא הייתה נופלת קורבן לעבירה זו לולא הייתה עובדת סוציאלית וביצעה את העבודה המוטלת עליה.


לפיכך, הוא קבע כי הפגיעה בפרטיות של העובדת הסוציאלית פוגעת גם בניהול הרשות הציבורית, וביכולתם של עובדים סוציאליים אחרים למלא את תפקידם באופן מכבד וללא חשש שייפגעו.


הסנגורית של הגבר טענה כי הוא ביצע את המעשים על רקע חופש הביטוי


בפתח דבריה של הסנגורית, היא הדגישה כי הגבר לא ביצע את המעשה מתוך רצון לפגוע בעובדת הסוציאלית באופן אישי. עוד נטען כי בעבר הוא נהג למחות נגד משרד הרווחה ורשויות ממשלתיות אחרות, וכי פרסם את הכרזות רק בעקבות בקשתה של אישה שטענה כי ילדיה נלקחו ממנה.


המאשימה ציינה כי גם לאחר המקרה הגבר לא הצטער על המעשה ועל הפגיעה בעובדת הסוציאלית. בתגובה לכך, הסנגורית הדגישה כי מבחינת הגבר המעשה היה בגדר מימוש זכות המחאה בנושא חברתי-פוליטי, תוך אמונה בעקרון חופש הביטוי. היא הזכירה כי הכרזות הוסרו תוך מספר שעות על ידי מכריה של העובדת, ולאחר הסרתן הגבר לא שב לתלות אותן.


בדברו של הגבר בפני בית המשפט, הוא הסביר כי התכוון רק לעזור לאחרים ולמחות על מצב חברתי שלדעתו אינו תקין. עוד הוא טען כי לא חשב שמעשיו מהווים עבירה אך לאחר שבית המשפט הכריע בכך הוא מבין את המעשה ולא יחזור עליו שנית.


על הגבר נגזר עונש מופחת של מאסר על-תנאי ופיצוי של אלף שקלים לעובדת הסוציאלית


לקביעת השופט, הפגיעה בפרטיות העובדת הסוציאלית היא פגיעה כפולה. גם פגיעה בחייה האישיים של העובדת מכיוון שהכרזות נתלו בסביבת מגוריה, וגם פגיעה מקצועית על רקע התפקיד, כאשר פגיעה זו עלולה להרתיע אחרים מלעבוד במשרה ציבורית.


השופט קיבל את טענות הגבר שפעל בשם חופש הביטוי והמחאה, ותלה כרזות שלדעתו מביעות ביקורת על התנהלות העובדים בשירות הציבור. עם זאת, לדברי השופט, גם אם מקבלים את טענת חופש הביטוי, העובדה שהכרזה נתלתה בסביבת ביתה של העובדת הציבורית היא בעייתית וראויה לגינוי, מכיוון שהפגיעה בפרטיות גדולה יותר ועולה על הזכות למחאה.


יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


צוין כי הגבר קיבל אחריות על מעשיו, והשופט הזכיר כי מדובר בעבירה שבוצעה לפני יותר מחמש שנים, כאשר מאז הגבר לא ביצע עבירות נוספות. הוא קיבל את טענת הסניגורית שהמעשה בוצע על רקע מחאה פוליטית חברתית נגד רשויות הרווחה, וכיום הגבר לא פועל במסגרת זו. עוד הוא ציין כי יש להתחשב בו משום שעל רקע מגפת הקורונה הוא יצא לחל"ת ועבודתו הופסקה.


לפיכך, השופט גזר על הגבר עונש של שלושה חודשי מאסר שירוצו רק אם יבצע עבירת פגיעה בפרטיות תוך שנתיים ממתן פסק הדין. יתר על כן, השופט חייב אותו בפיצוי של אלף שקלים לעובדת הסוציאלית.

 


ת"פ 49243-11-16