לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעת פיצויים שהגישה אישה נגד מנהלי החברה שבה עבדה. לדבריה, החברה כפופה לרשות ממשלתית וכתוצאה מכך כל העובדים מקבלים שכר לפי דרגות קבועות. לכל דרגה קיים טווח שכר המעוגן בטבלת דרגות שכר שנקבעה מטעם רשות החברות הממשלתיות. העובדת טענה כי לאחר מספר שנים שבהן עבדה בחברה, היא קודמה לדרגה מסוימת אך קיבלה שכר הנמוך מהטווח של אותה דרגה.


העובדת סיפרה כי לאחר שנודעו לה על הפרשי השכר בינה ובין עובדים אחרים באותה דרגה היא פנתה לבכירים בחברה. אף על פי שהציגה בפניהם את הנתונים, הם סירבו להעלאת השכר והשלמת ההפרשים באופן רטרואקטיבי. היא טענה כי מעסיקיה אף התנכלו לה לאור בקשותיה מה שהוביל אותה בסופו של דבר להתפטר מהחברה. לאחר מכן הגישה תביעת פיצויים בגין הפרשי שכר, התנכלות והתעמרות בעבודה.


מטעם החברה נמסר כי בחוזה צוינו תנאי השכר והעובדת הסכימה להם כשחתמה עליו


נוסף על תפקידה בחברה האישה שימשה כחברת ועד בהסתדרות העובדים. היא פנתה לאחראית משאבי אנוש וטענה בפניה כי לפי טווח השכר המינימלי בדרגה שלה היא אמורה 18 אלף שקלים לחודש, אך בפועל היא מקבלת 15 אלף שקלים בלבד. לפיכך ביקשה העלאת שכר של 3,000 שקלים בהתאם לטווח הדרגה.


אחראית משאבי האנוש בחברה השיבה שעליה לדחות את הבקשה מכיוון שהחברה לא הבטיחה לעובדת העלאת שכר כלשהי. היא ציינה שהעובדת חתמה על חוזה העסקה שבו צוינו דרגה ושכר קבועים כך שתנאי העבודה היו ידועים לה ואף מוסכמים עליה. עוד היא ציינה שמאחר שהחברה מצויה בתהליכי משא ומתן לקבלת הסכם עבודה קיבוצי, לא יהיה ניתן לקדם דרישות ספציפיות של שכר כי הדבר עלול לעכב אותו.


בעקבות דרישת השכר, העובדת חוותה לטענתה התנכלות והתעמרות מצד בכירי החברה


לאחר שדרשה לקבל את השכר שמוגדר לדרגת התפקיד שלה, האישה טענה כי ספגה יחס קשה אשר נועד לגרום לה לוותר על דרישותיה. היא סיפרה כי פנתה אל עורך דין מטעם ההסתדרות והוא יצר קשר עם מנהלי החברה בנוגע לדרישה לתיקון העיוות בהפרשי השכר.


בעקבות הפנייה, טענה העובדת כי בכיר בחברה שלח הודעת דואר אלקטרוני בתפוצה רחבה, ובה הכפיש אותה והציג אותה כמי שמנסה לקדם את עצמה על חשבון אחרים בחברה. היא טענה כי הניסוח היה תוקפני ומזלזל וניסה לגרום לכך שתחזור בה מהניסיון לקבל את הזכויות שמגיעות לה. נוסף על ההודעה, העובדת ציינה כי קיבלה משוב ירוד מאוד מהממונה עליה, בלי הסברים או דוגמאות קונקרטיות וללא קשר לאיכות עבודתה המקצועית שהייתה טובה מאוד.


השופטת קבעה כי מדובר בהתנכלות ברף נמוך וזיכתה את העובדת ב-20 אלף שקלים פיצויים


לאחר שבחנה את ההגדרות של התנכלות בעבודה בפסיקה, השופטת ציינה כי המקרים שפירטה העובדת כשלעצמם אולי לא מהווים התנכלות, אך המשקל המצטבר שלהם מתאים להגדרה לפי חוק הסכמים קיבוציים. היא הסבירה כי התנכלות היא מעשה של פגיעה באופן חוזר ונשנה שלא נעשה משיקולים ענייניים כמו הערכה שלילית או הערות על תפקוד.


השופטת הדגישה כי אחד המעשים הפוגעניים היה שליחת הודעת הדואר האלקטרוני שגרסה כי העובדת מנסה לקדם עניינים אישיים ולהעלות את שכרה על גבם של האחרים. לגבי המשוב היא ציינה כי הוא אמנם לא מוגדר כהתנכלות לשמה, אך העובדה שביצועיה הנמוכים לכאורה של העובדת הוזכרו לראשונה רק במשוב היא בעייתית ומתמיהה. בסופו של דבר, השופטת קבעה שיש לזכות את העובדת בפיצויים בסך 20 אלף שקלים בגין התנכלות ברף נמוך בעבודה.


אף על פי שלא מדובר באפליה, החברה חויבה בתשלום הפרשי שכר בסך 138 אלף שקלים


בכתב התביעה הציגה העובדת אדם אשר עבד איתה ושנקלט לעבודה מאוחר יותר ממנה. היא טענה כי אף ששניהם מנהלים באותה דרגה, הוא מקבל 18 אלף שקלים מידי חודש בהתאם לטווח השכר בדרגה, ואילו היא מקבלת 15 אלף שקלים בלבד. מדבריה עלה כי השכר המופחת מהווה אפליה בין משכורת של עובדים גברים ובין משכורת של עובדות שהן נשים.


עם זאת, החברה הציגה מספר נשים שגם הן ממלאות תפקיד בדרגת השכר האמורה וקיבלו שכר גבוה יותר מאשר העובדת, ואף שכר גבוה יותר מגברים אחרים באותו הדרג. עוד הוזכר כי העובדת החזיקה ברכב ששוויו גבוה יותר משל עובדים גברים אחרים, כך שאין אפליה בהיבט הכספי בין עובדים ועובדות של החברה.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה


השופטת בחנה את הראיות שהוגשו במסגרת המשפט, וקבעה כי נראה שכל יתר העובדים בדרגת השכר, נשים וגברים ללא הבדל, פרט לאותה עובדת, קיבלו משכורת המתאימה לטווח השכר של הדרגה לפי רשות החברות הממשלתיות. היא הדגישה כי הדרגה הייתה מוזכרת במפורש בחוזה ההעסקה של העובדת, ולכן החברה מחויבת לעמוד בנוהג הכולל עבור שאר העובדים.

 

לפיכך התביעה התקבלה והעובדת זוכתה בהפרשי השכר באופן רטרואקטיבי בסכום של 138 אלף שקלים. נוסף על הפרשי השכר, השופטת חייבה את החברה לשלם לה כ-42 אלף שקלים פיצויים בגין הפרשים לפנסיה ולקרן השתלמות מתוך סכום ההפרש שנקבע ופדיון ימי חופשה. סך הכול, לאחר קבלת התביעה, החברה שילמה לעובדת פיצויים של כ-200 אלף שקלים. כמו כן, החברה חויבה בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקלים.

 


סע"ש 44234-09-17