האם יש לקבל את תביעתו של עובד חברת החשמל אשר טען כי בשנת 2014 עבר אירוע חריג בעבודה, שבעקבותיו נגרמו לו חרדה ולחץ דם גבוה, ויש להכיר בו כנפגע בתאונת עבודה? או שמא יש לקבל את עמדתו של הביטוח הלאומי, אשר סירב לקבל את טענותיו וטען כי כלל לא אירעה לו תאונת עבודה?


סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר קבע כי אכן, העובד חש לחץ נפשי חזק במהלך ועדת משמעת שנערכה לו, ולאחריה חש כאבים בידו השמאלית ובחזה. בית הדין השתכנע כי ועדת המשמעת אכן היוותה אירוע חריג בעבודה, ולכן מינה קרדיולוג מומחה כדי שיערוך חוות דעת רפואית לגבי מצבו הבריאותי של העובד בעקבות ועדת המשמעת, ויקבע האם קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין הנזקים שנגרמו לו.


המומחה הרפואי קבע כי אכן העובד סבל מסימני סטרס וחרדה, שהתבטאו בלחץ דם גבוה וכאבים. עוד קבע הרופא כי קיים קשר ברור בין התסמינים לבין ועדת המשמעת שנערכה לו. בהתאם לכך קבע השופט כי התובע הוכיח את טענותיו, וכי נגרמו לו ליקויים זמניים שנמשכו כשנה לאחר האירוע החריג. התביעה התקבלה, והשופט הורה לביטוח הלאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה, וכן לשלם את הוצאות ההליך המשפטי בסך של 3,500 שקלים.


העובד סבל מלחץ מתמשך לקראת מועד ועדת המשמעת, ובמהלך הדיון בה הרגיש לחץ נפשי רב


לקראת סוף שנת 2013, נדרש העובד לבצע עבודה בערב ראש השנה אך סירב להגיע. לאור סירובו, זומן לוועדת משמעת שהתקיימה בתחילת שנת 2014. בשבועיים שלפני מועד הוועדה חווה העובד מתח הולך ומתמשך, ובמהלך הדיון חש סטרס של ממש ואף ציין זאת בפני הנציגים.


החלטת הוועדה התקבלה כחצי שעה לאחר סיומה, והעובד עודכן כי הוחלט להשעותו למשך שלושה ימים. למחרת נעדר מהעבודה לחופשה שתוכננה מראש, ויומיים לאחר מכן חש ברע וניגש לקופת החולים, שם התלונן על כאבים בחזהו ובידו.


חוות הדעת הרפואית קבעה כי יתר לחץ הדם וסימני החרדה נמשכו כשנה ונגרמו בעקבות זימונו של העובד לוועדת המשמעת


הרופא המומחה אשר מונה על ידי בית הדין קבע שהעובד הראה ממצאי חרדה ויתר לחץ דם בבדיקה שביצע בקופת החולים יומיים אחרי שהתקיימה ועדת המשמעת. עוד קבע כי ישנו קשר ברור בין הלחץ שהיה שרוי בו בגלל הוועדה לבין הממצאים הרפואיים הללו.


הרופא הדגיש כי כל אירוע חריג עלול להעלות את לחץ הדם, אך בדרך כלל מדובר בעלייה שנמשכת כמה דקות. במקרה הזה חווה העובד אירוע חריג במיוחד, אשר גרם לעלייה בלחץ דם שנמשכה יותר מ-12 חודשים, כך על פי בדיקות שביצע. עוד ציין הרופא כי אמנם העובד נזקק לטיפול תרופתי, אך לא נותר עם נזק קבוע ולא התפתחה אצלו מחלה. השופט קיבל את חוות הדעת הרפואית במלואה, לאחר שקבע כי היא מקיפה וברורה.


האם יתר לחץ דם יכול להיות מוכר כתאונת עבודה גם אם מדובר במצב זמני?


הביטוח הלאומי ביקש לדחות את הבקשה להכרה בחרדה כתאונת עבודה, מאחר שהתובע ביקש זאת לראשונה בבית הדין לעבודה ולא בתביעתו המקורית לביטוח הלאומי, לאחר שהתקבלה חוות הדעת הרפואית. ואולם, השופט דחה את טענת הביטוח הלאומי והבהיר כי גם אם עובד לא היה מודע לליקוי שהוא סובל ממנו בזמן שהוא מבקש להכירו כנפגע עבודה, כאשר מומחה רפואי מאבחן את הליקוי וקובע קשר ברור בינו לבין האירוע החריג בעבודה, ניתן להכיר בליקוי כפגיעה בעבודה.


עוד טען הבטוח הלאומי כי מכיוון שלא נגרם לעובד נזק קבוע והוא לא לקה בלבו, יש לדחות את התביעה. השופט לא קיבל טענה זו, והזכיר כי בתי הדין לעבודה כבר פסקו בעבר שמספיק צורך בטיפול רפואי כדי לקבל תביעה על פגיעה בעבודה כתוצאה מאירוע חריג בעבודה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


נוסף על כך דחה השופט את טענת הביטוח הלאומי כי לחץ דם גבוה אינו נחשב לתאונת עבודה, והבהיר כי כאשר מדובר ביתר לחץ דם אשר הוכח שהיה קשור לאירוע החריג בעבודה, אין כל מניעה מלקבל את התביעה. אי לכך חייב השופט את הביטוח הלאומי להכיר בליקויים שנגרמו לעובד כתאונת עבודה, וכן הטיל עליו לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 3,500 שקלים.

 

ב"ל 18931-03-18