לאחרונה דן בית משפט השלום בתל אביב יפו בתביעה שהגיש אדם פרטי כנגד אתר אינטרנט, בטענה שקיבל לתיבת המייל שלו 82 פרסומות בניגוד לחוק הספאם, האוסר על שליחת פרסומות ללא הסכמת הנמען. התובע טען כי שלח לאתר הודעה שבה הוא מסרב לקבל עוד דברי פרסומת, אך המשיך לקבל את הפרסומות למרות סירובו, וכמו כן טען שבתוכן ההודעות לא צוין באופן מפורש כי מדובר בפרסומת. גם מכתב התראה ששלח לבעלי האתר לא סייע, והוא המשיך לקבל עוד עשרות דברי פרסומת.


בעלי האתר הנתבע טען כי בכל הודעות הפרסומת שנשלחו ישנה דרך פשוטה וברורה להסיר את עצמך מרשימת התפוצה, אולם התובע לא עשה זאת אלא שלח הודעה לכתובת המייל אשר ממנה קיבל את הפרסומות, ובכך לא מנע את המשך קבלת הפרסומות.


על פי חוק הספאם, הבהירה השופטת כי התובע יכול היה לשלוח את הודעת הסירוב שלו לכתובת המייל כפי שעשה, וכן ציינה כי הנתבע לא הוכיח את שיטת ההסרה באמצעות כפתור כפי שטען. מעבר לכך, קבעה השופטת כי חלק מההודעות שנשלחו לא כללו את המילה "פרסומת" כפי שמחייב החוק. על כן התביעה התקבלה, והשופטת הורתה לנתבע לפצות את התובע בסכום כולל של 21 אלף שקלים, וכן לשלם את הוצאות המשפט בסך של 6,000 שקלים.


חוק הספאם מחייב להפסיק שליחת פרסומות אם הנמען מביע סירוב מפורש לקבלת דברי הפרסומת


בכתב התביעה טען התובע כי שלח הודעה לכתובת המייל אשר ממנה קיבל את הפרסומים, ובה סירב להמשיך לקבל את ההודעות וביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה. למרות זאת הוא המשיך לקבל דברי פרסומת, אשר לא צוין בהן כי מדובר בפרסומת. כעבור חודשיים שלח לנתבע מכתב התראה, אך המשיך לקבל הודעות.


הנתבע טען כי התובע נרשם לרשימת ההפצה מרצונו ובכך הסכים לקבל את הדואר הפרסומי, אשר נשלח באמצעות מערכת אוטומטית העומדת בכל תנאי החוק. עוד טען כי ניתן להסיר את הרישום ברשימת התפוצה באמצעות מקש "הסר מהרשימה", המופיע בכל פרסומת, אולם התובע בחר בדרך אחרת ופתלתלה ושלח הודעה לכתובת המייל שממנה נשלחו הפרסומות - דבר המעיד לטענת הנתבע על התנהגות בחוסר תום לב.


כמו כן טען הנתבע כי מכתב ההתראה נשלח לכתובת שגויה, וכי אי הכללת המילה "פרסומת" אמנם מהווה הפרה של החוק אך לא מדובר בהפרה חמורה המחייבת פסיקת פיצוי.


האם התובע היה מחויב להודיע על סירובו לקבל את דברי הפרסומת באמצעות לחיצה על הקישור המיועד לכך?


על פי חוק הספאם, הנמען המקבל את הפרסומות רשאי בכל שלב שיחפות לשלוח הודעת סירוב בכתב או באמצעות הודעת מייל. באשר לטענת הנתבע כי התובע לא לחץ על קישור "הסר מהרשימה", קבעה השופטת כי כלל לא הוכח אותו קישור, ומכל מקום התובע יכול היה לשלוח את ההודעה באמצעות המייל, בהתאם להוראות החוק. מאחר שהכתובת אשר אליה שלח את הודעת הסירוב הייתה פעילה, הוא פעל לפי החוק והנתבע היה צריך להסירו מרשימת התפוצה כפי שביקש.


כמו כן, חוק הספאם מחייב לציין בכותרת דבר הפרסומת כי מדובר בפרסומת. במקרה זה, חלק מההודעות שקיבל התובע לא כללו את המילה "פרסומת" כפי שהחוק מחייב, ובכך הפר הנתבע שוב את החוק.


כיצד נקבע סכום הפיצויים בגין הודעות הספאם?


החוק מאפשר לבתי המשפט לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק, במטרה לאכוף את הוראות החוק ולהרתיע את המפרסמים. במקרה זה, הביאה השופטת בחשבון את פרקי הזמן שחלפו מקבלת ההודעות ועד ששלח התובע את הודעות הסירוב, וכן את העובדה שהתובע אכן היה יכול ללחוץ על מקש ההסרה מרשימת התפוצה ובכך להקטין את נזקו, אך בחר שלא לעשות זאת.

 

יש לך שאלה?

פורום מכתב התראה


לאור כל זאת, בסופו של דבר החליטה השופטת כי התובע זכאי לפיצוי בסך של 18 אלף שקלים בגין 82 הודעות הספאם שקיבל, וכן לפיצוי נוסף בסך של 3,000 שקלים מאחר שלא צוינה המילה "פרסומת". כמו כן יקבל התובע 6,000 שקלים עבור הוצאות המשפט.

 

תא"מ 32573-09-19
 


עודכן ב: 24/07/2023