השימוש בחמרים פסיכו אקטיביים, אשר הוגדרו על-ידי החוק כסמים מסוכנים כפי שקובעת פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] , תשל"ג-1973 מהווה עבירה על החוק. מצב זה גורם לכך שבני-אדם רבים מוגדרים כעבריינים בעקבות אחזקת הסם המסוכן או השימוש בו ללא כל קשר לביצוע עבירות כנגד אחרים - גופם או רכושם.


עבריינות סמים והנלווה לה תופשת פלח גדול מכלל העבריינות הפלילית בארץ ובעולם המערבי בכלל. תקציבי ענק מופנים לצורכי אכיפה וענישה ולפיכך, ישנם רבים הטוענים, כי אחת מזכויות הפרט היא הזכות להרס עצמי. לדעתם, זכותו של הפרט היא לפעול בצורה שאולי מסכנת את חייו, כשם שאיננו אוסרים על איש לרכב על אופנועים, לצאת למסעות מסוכנים ולהיות מעורבים בענפי ספורט עם סיכוי גבוה בפגיעה, כך אין לנו גם זכות מוסרית למנוע מאנשים מבוגרים ובעלי יכולת שיפוט את השימוש בסמים.

 

גם בישראל היה מי שעתר בזמנו נגד חובת חבישתה של קסדת-מגן על-ידי רוכבי אופנוע מהנימוק שחובה זו פוגעת בזכות הפרט להרס עצמי ולהתאבדות. בדחותו את העתירה לא קבע מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט זוסמן, (כתוארו אז) שההתאבדות אסורה, אלא כי "הרוצה להתאבד אינו חייב לשם כך לבחור ברכיבת אופנוע בלי קסדת מגן דווקא". שאלה זו מתחזקת אם ניקח בחשבון, כי השימוש באלכוהול ובסיגריות הוא חוקי כיום למרות הנזק המוכח, והגם שאין זה ברור אם יש הבדל מהותי בין שימוש בחומרים אלו לסמים רכים אחרים.

 

נכון הוא, שעלות השימוש בסמים נופלת לפעמים על הציבור כולו, אלא שטענה זו נטענת גם כנגד פעילויות מסוכנות ומותרות אחרות, כמו עישון ושתיית משקאות משכרים.


בישראל החוק העוסק בנושא הסמים המסוכנים הינו פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 הפקודה מבחינה בין עבירות של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, שהעונש המרבי עליהן הוא שלוש שנים, ובין עבירות הסמים האחרות, שלגבי רובן הפקודה קובעת עונש מרבי כבד של עשרים שנות מאסר.


עבירה אחת מתוך כלל העבירות שבפקודת הסמים, אך השכיחה מבניהם, והיא עבירת החזקת סמים.


ראשית יש להבחין בין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית לבין שלא לצריכה עצמית. פקודת הסמים מגדירה מהם אותן כמויות אשר מבדילות בניהם.


להלן הכמויות כפי שנקבעו בפקודה בגבול השימוש העצמי (רשימה חלקית):


קנביס: 15 גרם,:LSD 3 כדורים, קוקאין: 0.3 גרם, הרואין: 0.3 גרם, מתאדון :0.15 גרם, אופיום: 2 גרם, חשיש 15 גרם, מורפין: 0.3 גרם, פתידין: 1 גרם, אמפטאמין: 0.2 גרם, דכסאמפטאמין: 0.2 גרם, מתאפמטאמין: 0.2 גרם.


הפקודה קובעת כי מי שהחזיק כמות סם העולה על הכמות המצוינת בפקודה לשימוש עצמי, אך טוען כי על אף הכמות הסמים כולם נועדו לצריכתו העצמית עליו נטל ההוכחה לסתור את "חזקת הכמות" ולהוכיח כי החזיק את הסמים כולם לצריכתו העצמית בלבד.


החזקת סם יכולה ללבוש שתי צורות האחת, של החזקה ממשית- פיזית, לצורך הדוגמא נאשם שנתפס מחזיק על גופו את הסם. המצב השני, לצורך הדוגמא הוא מצב בו נאשם פלוני אירח אדם אחר בביתו וידע על כך שאדם אחר מחזיק בסם מסוכן.


ביהמ"ש העליון קבע כי החזקה ממשית תתקיים כאשר האדם עצמו מחזיק פיזית בסם אך גם כאשר יש לו את היכולת לקבוע את גורלו של אותו סם. דהיינו גם אם האדם לא החזיק באופן ממשי- פיזי בסם, אך יש לו את השליטה, את היכולת לקבוע את גורל הסם כמוהו כמי שמחזיק באופן ממשי בסם.


מצב ההחזקה השני, הוא מצב בו אין הנאשם מחזיק פיזית בסם או יש לו שליטה על אותו סם גם אם הוא נמצא במקום אחר, אלא מצב בו התביעה סבורה כי הוא ידע על הימצאות סם בידי אחר והסכים לכך. לדוגמא, שוטרים עוצרים רכב לביקורת שגרתית לאחר שיחה עם הנהג חושדים הם שיש סמים ברכב. השוטרים עורכים חיפוש ברכב והנה מתגלים סמים. הנאשם טוען כי המדובר ברכב שכור ולא ידע כלל על הימצאותם של סמים ברכב.


ההחזקה מהסוג השני מוגדרת כהחזקה "מיוחסת" או "קונסטרוקטיבית". כך, ניתן ליחס לאדם החזקה שאינה אמיתית – פיזית אך עדין תחשב להחזקה זאת כאשר התקיימו שני יסודות שעל התביעה להוכיח שהינם: ידיעת הנאשם על החזקתו של אחר בסם והסכמתו לכך. בית המשפט העליון התייחס לסוגיית ההחזקה הקונסטרוקטיבית באחד מן הערעורים הפליליים בהם דן וכך הוא הבהיר:


"הידיעה כשלעצמה אינה מספיקה, מאחר שדרושה הן ידיעה והן הסכמה, ידיעתו של אדם לבדה לא סגי. אין דינו כדין מחזיק אלא אם חזקת הסם בידי האחר הייתה לא רק ידועה לו, אלא הוא גם הסכים לה, ובעוד שניתן להסיק ידיעת המערער השני מן הנסיבות, אין יסוד בטוח לקביעה שהדבר גם נעשה בהסכמתו".


וכך המשיך וקבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק הפרשה אחרת: "הסכמה לעניין הגדרה זו - מהי? נניח כי ראובן מחזיק בסם מסוכן ומשתמש בו (מעשן אותו). שמעון ניגש ועומד לידו. שמעון יודע, שראובן משתמש בסם מסוכן. ראובן שואל את שמעון, אם יש לו התנגדות לכך שראובן משתמש בסם. שמעון משיב לו, כי אין לו כל התנגדות, והוא מסכים לשימוש על-ידי ראובן. האם נאמר, כי שמעון מחזיק אף הוא בסם לאור הסכמתו?

 

נראה לי, כי במסגרת מדיניות החקיקה, הטמונה בעבירות הסמים, התשובה על שאלה זו צריכה להיות בשלילה. הסכמה אין פירושה אך הבעת נכונות, גם אם זו נעשית מתוך אינטרס אישי. לדעתי, "הסכמה" בהקשר שלפנינו עניינה הידברות מוקדמת או עסק משותף או כיוצא בזה בין השניים, אשר במהלכה נעשית החזקתו (הממשית) של האחד, להחזקתו (הקונסטרוקטיבית) של האחר. "


עודכן ב: 16/01/2017