תיקון מס' 66 לחוק בתי המשפט (תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון), התשע"ב-2001, אשר הוגש על ידי ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי), אושר הבוקר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. החוק, אשר זכה לכינוי "חוק גרוניס", נועד לדעת פרשנים לסלול את דרכו של השופט אשר גרוניס לנשיאות בית המשפט העליון, וזאת חרף תקופת כהונתו הקצרה שלא תספיק לו לכהן בתפקידו כנשיא במשך שלוש שנים עד לפרישתו בגיל 70.

 

על פי הצעת החוק, תשונה הוראת החוק הקובעת כי נשיא לבית המשפט העליון, או משנה לנשיא בית המשפט העליון, ונשיא או משנה לנשיא לבית הדין הארצי לעבודה, לא ימונה כל אימת שלא נותרו לו לפחות שלוש שנים בטרם יציאתו לקצבה. על פי הצעת החוק, תקופת הכהונה המינימאלית תבוטל לחלוטין. ח"כ כץ הסכים לשינוי, וזאת כאשר נוסח החוק המקורי קבע כי יש לקצר את תקופה הכהונה המינימאלית ולא לבטלה לחלוטין. בקריאה הראשונה תמכו בהצעת החוק 52 ח"כים, ואילו 35 בלבד התנגדו. אי לכך, ההצעה תוחזר לועדת החוקה לשם הכנתה לקריאות שנייה ושלישית.

 

המשפט הישראלי והתקשרות המקומית כמרקחה בשבועות האחרונים בגין העיסוק בחוק. מצד השמאלי של המפה הפוליטית טוענים מתנגדי החוק כי מדובר בניסיון פסול לשנות את כללי המשחק ולהתערב במינויי נשיא בית המשפט העליון. לטענתם, עסקינן בשלב נוסף במה שמכונה "הפוליטיזציה של מערכת המשפט". מנגד, תומכי החוק מימין סבורים כי מינויו של ד"ר אשר גרוניס, אשר נחשב בעיני רבים לשופט השמרן ביותר כיום בבית המשפט העליון, ושאינו תומך בגישת ה"אקטיביזם השיפוטי", יכול לאזן מעט את הלך הרוח הנושב מאחורי הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר בישראל.