עעמ 3146/11

 

ישראלים רבים קושרים את גורלם עם בני זוג אשר אינם אזרחי המדינה. במקרים כגון דא, כאשר בני הזוג מבקשים לגור בישראל, קיים במשרד הפנים "נוהל מדורג" לשם הסדרת מעמדו של האזרח הזר. מטרתו של ההליך המדורג הינה לאפשר התאזרחות ושמירה על התא המשפחתי. נוהל מדורג זה נמשך מספר שנים. לעיתים, כפי שקורה לצערנו גם בזוגות ישראלים, אחד מבני הזוג סובל מאלימות מצד בן הזוג השני. כאשר האלימות מופנית כלפי האזרח הזר, ייתכן והאחרון יוכל להמשיך את ההליך המדורג להתאזרחות גם חרף התפרקות התא המשפחתי.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

פורום אלימות במשפחה

 

עם זאת, ישנם מספר תנאים לעניין זה. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בערעור אשר נדון בבית המשפט העליון, ועניינו - נוהל "טיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי".

 

המערערת במקרה דנן הייתה אזרחית רוסיה אשר הגיעה לישראל לפני כחמש שנים על בסיס אשרת תייר לשם ביקור משפחתי. היא נשארה בארץ למשך כחצי שנה ובתום התקופה עזבה את ישראל. במהלך הביקור, המערערת הכירה אזרח ישראלי והיא נישאה לו ביולי 2007. בעקבות החתונה, המערערת שבה לישראל בהזמנת בן זוגה וקיבלה אשרת תייר מסוג ב/2. במקביל, בן זוגה הגיש בקשה למעמד בישראל בהתאם לנוהל "טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי".

 

בעקבות כך, המערערת קיבלה אשרת שהייה מסוג ב/1 ואושר לה להתחיל בהליך המדורג לקבלת מעמד. היא קיבלה אשרת שהייה מסוג א/5 לאחר שימוע בנוגע לכנות הקשר ואשרה זו הוארכה בהמשך לשנה נוספת. עם זאת, בינואר 2010, המערערת הגישה תלונה במשטרה כנגד בן זוגה בגין אלימות. התיק נסגר מחוסר ראיות ומספר ימים לאחר מכן בן הזוג הודיע למשרד הפנים על תום הקשר הזוגי בינו לבין המערערת. המערערת פנתה למשרד הפנים וביקשה להסדיר את מעמדה מכוח נוהל "טיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי".

 

מהו הנוהל הרלבנטי?

 

מדובר אפוא בנוהל אשר במוקד עניינו נמצאים בני זוג זרים אשר מצויים בהליך מדורג לקבלת מעמד, אך סבלו מאלימות מצד בן זוגם הישראלי. נוהל זה קובע כי "במידה וקשר הנישואין בין בני הזוג פקע, ובן הזוג זר מעלה טענות בדבר אלימות מצד בן הזוג הישראלי, ואין לשניים ילדים משותפים, התיק יועבר לדיון בוועדה הבינמשרדית". עם זאת, על מנת להעביר את התיק לוועדה הבינמשרדית, שומה על בן הזוג הזר להוכיח את התנאים הבאים:

  1. הנישואין היו כנים ובן הזוג הזר קיבל אשרת שהייה מסוג א/5.
  2. בן הזוג הזר עבר למעלה ממחצית תקופת ההליך המדורג (שנתיים לפחות).
  3. עובר לפקיעת הקשר הזוגי, בן הזוג הזר העלה את טענות האלימות וטענותיו הוכחו באחת מהדרכים הבאות - שהייה של חודש לפחות במקלט לנשים מוכות, קבלת צו הגנה מבית המשפט לענייני משפחה לאחר דיון במעמד שני הצדדים, אישור בנוגע להיותו מטופל בגין אלימות במשפחה במחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות (או מהמרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה במשרד הרווחה) או על בסיס בדיקת נסיבות העניין.

בית המשפט לעניינים מנהליים בחן את המקרה המדובר וקבע כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין נקבע כי המערערת לא עמדה בתנאי הזמן וזאת משום שהיא הגישה את הבקשה לאחר שנה וחמישה חודשים ממועד תחילתו של ההליך המדורג. דהיינו, היא לא מיצתה מחצית מהתקופה הקבועה בנוהל המדורג. מעבר לכך, נקבע כי לא הוכחו טענות האלימות והודגש כי התיק המשטרתי כנגד בן זוגה הישראלי של המערערת נסגר על ידי המשטרה מחוסר ראיות. כמו כן, השופט ציין גם כי המערערת לא השכילה להוכיח "טעמים הומניטאריים אשר הצדיקו את החרגתה מהנוהל".