הפסקת הריון הינה תופעה עתיקת יומין אשר ניתן לראות עדויות לקיומה עוד משחר ההיסטוריה. נשים רבות ביקשו להפסיק את הריונן כבר בעת העתיקה, והתופעה קיימת כמובן גם בימינו אנו.

 

לעיתים (כמו היום), היו אלה דווקא האבות העתידיים אשר לא היו מעוניינים בילד. בדתות רבות קיימות מצוות מפורשות כנגד הפלות, וחוקים האוסרים על הפסקת הריון נמצאים גם במערכות משפט חילוניות.

 

ישנם מספר טעמים אשר עומדים מאחורי האיסור להפסקת הריון. לדוגמא, האינטרס הקיומי-חברתי בהמשך האנושות על ידי הגנה על העומדים ללדת, קדושת החיים של מי שטרם יצא לאוויר העולם, שמירה על בריאות האישה, שמירה על התא המשפחתי, האינטרס הלאומי בהגדלת האוכלוסייה ועוד. מנגד, המצדדים במתן אפשרות להפסקת הריונות יכולים אף הם להציג שורה של טענות כבדות משקל. למשל, זכותה של האישה על גופה, הגנה על חיי העובר אשר מוגדר כ"בר קיימא" כבר במהלך ההריון וכדומה.


רוב העולם המערבי - הפסקת הריון מותרת, בתנאים מגבילים


במרבית המדינות בעולם המערבי, וכך גם בישראל, הפסקת הריון מותרת בכפוף להגבלות שונות. על פי רוב, התרת הפלה תלויה באופן ישיר בגיל ההריון והפלות מותרות בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון בלבד. כמו כן, במקרים חריגים (לדוגמא כאשר מדובר בעובר הסובל ממומים קשים), הפלות מותרות גם לאחר מכן ובשבועות 16-29 להריון. מדינות אלה מתירות הפלות מחמת טעמים שונים, לדוגמא:

  1. סכנה לבריאותה של האישה.
  2. מומים קשים בעובר.
  3. הריון בגילאים "חריגים" (מתחת לגילאי 17-18 או מעל 40).
  4. הריון אשר נגרם כתוצאה מאונס.
  5. אישה הנתונה במאסר.
  6. אישה לא נשואה.
  7. סכנה לחייו של העובר.
  8. בעלה של האישה נתון במאסר.
  9. בעלה של האישה משרת בצבא.
  10. המשך ההריון עלול להביא לפגיעה משמעותית וחריגה בתא המשפחתי ו/או בילדים האחרים במשפחה.
  11. האם נמצאת במצוקה כלכלית גדולה וסביר להניח שהיא לא תוכל לתמוך בילד שיוולד.

הרחקה של תוכן הרחם, בכל אחד משלבי ההריון, הינה "הפלה פלילית". בישראל, המחוקק מצא לנכון להדגיש את הנושא הנ"ל, וזאת משום שהפלה עלולה להשפיע על האישה מבחינה ביולוגית, אורגנית ונפשית. חוק העונשין מסדיר את ההיבט הפלילי העומד מאחורי הפלות. חוק זה קובע כי אדם אשר הפסיק הריון של אישה ביודעין - דינו מאסר חמש שנים. מדובר באיסור כללי ולא באיסור אשר מתייחס לקבוצה מסוימת. למשל, נקבע כי אישה אשר בוצעה בה הפסקת הריון פלילית לא תישא באחריות פלילית.


סמכות רופא הנשים


על פי החוק, רופא לא יהיה אחראי בפלילים בגין הפסקת הריון במידה והתקיימו שני התנאים המצטברים הבאים - ניתן אישור חוקי להפסקת ההריון, והפסקת ההריון בוצעה במוסד רפואי מוכר. התנאי בנוגע למוסד הרפואי המוכר נועד להבטיח את בריאותה של האישה ואת ביצוע ההליך באופן תקין ומסודר (בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת). יש להדגיש כי החוק "מגן" על רופאים אשר אינם מוכנים לבצע הפלות בשל תפיסות מצפוניות. דהיינו, נקבע כי גם אישור חוקי להפסקת הריון איננו יכול לחייב רופא לבצע את הפלה. התנאי הראשון, והמורכב יותר, הוא הוועדה להפסקת הריון. וועדה זו הינה גוף אשר ממונה על הנפקת אישור חוקי להפסקת ההריון. בוועדה זו חברים שלושה (אשר אחד מהם לפחות צריך להיות אישה):

  • רופא מוסמך העוסק ביילוד וגניקולוגיה,
  • רופא מוסמך העוסק מאחד התחומים הבאים: יילוד וגניקולוגיה, רפואת משפחה, רפואת הציבור, רפואה פנימית או פסיכיאטריה.
  • עובד סוציאלי.

נוהל הדיון בפני הוועדה להפסקת הריון


דיון מול וועדה להפסקת הריון נעשה באופן הבא. ראשית, האישה אשר פונה לוועדה תציג בפני מזכירת הוועדה תוצאות בדיקת מעבדה המעידות על כך שהיא בהריון (או בדיקת רופא המאשרת את ההריון). במידה ורופא אבחן את ההריון, והוא סבור שיש להפסיקו, יש לצרף למסמכים אלה את נימוקיו של הרופא חתומים על ידו. לאחר מכן, האישה ממלאת שאלון לפי התקנות. מזכירת הוועדה מפנה את האישה ל"רופא מוסמך" ועליה ליידע אותה בדבר זכותה להתייעץ עם עובד סוציאלי. במידה ומזכירת הוועדה סבורה כי לא יהיה ניתן להפנות את האישה לרופא מוסמך באופן כזה שהדבר עלול לפגוע באפשרות להפסקת ההריון, עליה להפנות את האישה לוועדה אחרת בכפוף לאישור רופא.


לאחר השלב הנ"ל, רופא מוסמך בודק את האישה. הוא עומד על גיל ההריון ומסביר לאישה על ההפלה היזומה ועל אופן ההליך הרפואי (לרבות הסיכונים הכרוכים בו). במידה והאישה פנתה לעובד סוציאלי, האחרון יכין תסקיר אודותיה להצגה בפני הוועדה. היה והוועדה החליטה כי יש לאשר את הפסקת ההריון, חבריה חותמים על האישור בטופס 4 לתקנות.


במקרים בהם הוועדה מחליטה שלא לאשר את הבקשה, האישה אשר הגישה את הפנייה תזומן לעמוד בפני הוועדה ולטעון את טענותיה. במידה והוועדה תחליט גם הפעם לדחות את הבקשה, יהיה עליה להציג זאת בחוות דעת כתובה ומנומקת. חשוב להדגיש כי הדיונים בוועדה להפסקת הריון הינם חסויים וסודיים.


הסכמה מדעת


וועדה להפסקת הריון רשאית להורות על הפלה יזומה בכפוף לתנאים הקבועים בחוק וזאת לאחר קבלת הסכמה מדעת של האישה להליך. על פי חוק העונשין, הסכמה מדעת של אישה להפסקת הריון צריכה להיות "הסכמה בכתב, וזאת לאחר שניתנו לה הסברים בנוגע לסיכונים פיסיים ונפשיים אשר כרוכים בהפסקתו של ההריון". מבחינת ההסכמה מדעת, החוק קובע כי חובה על הרופאים להסביר לאישה רק את הסיכונים אשר כרוכים בהפסקת ההריון, דהיינו, הרופאים אינם מחויבים להרחיב מעבר לכך. לדוגמא, הרופאים אינם חייבים ליידע את האישה בנוגע לסיכונים אשר כרוכים במצב של אי הפסקת ההריון. עם זאת, רופאים נוטים להסביר לאישה גם מעבר לקבוע בחוק, וזאת על מנת שהאחרונה תהיה מודעת באופן ברור ומוחלט באשר לנתיב בו היא מבקשת ללכת.


טעמים להפסקת הריון בישראל


החוק בישראל מכיר בארבעה טעמים אשר בגינם וועדת להפסקת הריון תאשר הפלה מלאכותית יזומה. ראשית, גיל האישה. במקרים בהם האישה הינה מתחת לגיל 17, או מעל גיל 40, הוועדה צריכה בדרך כלל לאשר את בקשתה להפסקת הריון. שיקול דעתה של הוועדה להפסקת הריון מול נשים הנמצאות מחוץ לטווח הגילאים (שאינן בנות 17-40) הינו צר. במקרים אלה, הוועדה משמשת כמעין "חותמת גומי" לרצון האישה.


הטעם השני הינו "מקור ההריון". דהיינו, וועדה להפסקת הריון רשאית לאשר הפלה במידה ומקור ההתעברות נמצא ביחסים אסורים (אונס, גילוי עריות, מחוץ לנישואין וכדומה). ולד פגום הינו הטעם השלישי אשר בגינו הוועדה להפסקת הריון רשאית לאשר בקשה שהונחה לפתחה. במקרים אלה, כאשר מוכח שהעובר סובל מפגמים שונים שעלולים לגרום לו לחיים מלאי סבל, הוועדה יכולה לאשר את הפסקת ההריון. הטעם הרביעי להפסקת הריון בוועדה הינו כאשר אורבת סכנה לבריאות האישה בגין המשך ההריון.