בית המשפט העליון התייחס בע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם סימני המסחר לסוגיית כשרות רישום מוצרים תלת מימדיים בתור סימני מסחר. במסגרת פסק הדין הנ"ל, שופטי העליון חידדו פעם נוספת את הכללים אשר נקבעו בהלכה הפסוקה בעניין זה.

 

יש לכם שאלה?

פורום סימני מסחר | שמות מתחם ומותגים

פורום פטנטים

פורום קניין רוחני

פורום יזמות עסקית


עובדת המקרה היו כדלקמן. המערערת הייתה חברה אשר עסקה בפיתוחם, ייצורם, ושיווקם של מזכרות ומוצרי קוסמטיקה. במסגרת ההליך המדובר, המערערת הגישה בקשות לרישום שלושה סימני מסחר. בשתיים מתוך השלוש, המערערת ביקשה לרשום אריזות תלת מימדיות מעוצבות. הבקשה השלישית נגעה לרישום מוצר (נר אשר שווק על ידה) כסימן מסחר. רשם סימני המסחר דחה את כל שלושת הבקשות. בהחלטת הרשם נקבע כי לא היה מדובר ב"סימנים אשר התאימו לרישום כסימני מסחר". החברה הגישה ערעור על קביעת הרשם לבית המשפט העליון.


סימן מסחר תלת מימדי ומידת הזהירות הדרושה


השופט פוגלמן סקר בפסק הדין את הייעוד המסורתי המקופל מאחורי המונח "סימן מסחר". הודגש כי סימני מסחר נועדו אפוא "ליצור זהות בין מוצר מסוים או יצרן לבין סימן מסחר". דהיינו, להביא לכך שהצרכנים יידעו כי כאשר הם מביטים על מוצרים מסוימים - מקורם זהה. כמו כן, רישומו של סימן מסחר מעניק לבעליו מונופול בנוגע לשימוש בו, וזאת תוך הפקעת סימן המסחר מרשות הכלל בהקשרו המסחרי.


אי לכך, בית המשפט הדגיש כי לרוב תידרש "מידת זהירות מוגברת" בעת אישור סימני מסחר. במקרים כגון דא, שומה על בית המשפט לבדוק היטב האם התנאי המוקדם לרישום סימן מסחר התקיים במקרה המדובר, והאם אופי הסימן היה מובחן באופן ברור משאר הסימנים. במקרה שלהלן, המערערת ביקשה לרשום את האריזות והמוצר עצמו כסימני מסחר. כפועל יוצא מכך, המערערת ביקשה להפקיע את הצורה הנ"ל מידי הציבור.


בית המשפט העליון קבע כי אמנם ניתן באופן עקרוני לרשום סימני מסחר תלת מימדיים, אך רישום כגון דא יתאפשר "רק אם יוכח שצורתו של המוצר שימשה לבידולו בפועל משאר המוצרים בשוק והיא לא הייתה רק בעלת תפקיד פונקציונאלי או אסטטי בו". הודגש כי למרות שסימנים תלת מימדיים כלולים בהגדרת המונח סימן מסחר בפקודת סימני המסחר, הנר במקרה דנן לא היה יכול להירשם כסימן מסחר. בית המשפט קבע כי המערערת לא הוכיחה מאפיינים "ייחודיים או בלתי שגרתיים" בנוגע לנר אשר הצדיקו את הפקעתו מהציבור ורישומו כסימן מסחר.


ראיות כבדות משקל


בפסק הדין הודגש כי גם כאשר קיים במוצר "מבחין טבוע" (מבחין אינהרנטי), אין בכך די כדי להביא לרישומו כסימן מסחר. נקבע כי במקרים כגון דא, כשרות הסימן נבחנת על פי החלופה של "אופי מבחין" אשר נרכש במסגרת פעילותו של מגיש בקשת הרישום (מבחינת גורמים כגון אופי פרסום הסימן, היקף הפרסום, משך השימוש בסימן וכדומה). ניתן לומר כי בית המשפט העליון קבע בפסיקתו רף גבוה מבחינת בקשות לרישום סימן מסחר בנוגע לצורה תלת מימדית.
המבקש במקרים כגון דא צריך להציג ראיות כבדות משקל המוכיחות כי הצורה המבוקשת רכשה אופי מבחין אשר הצדיק את רישומה כסימן מסחר. נראה למעשה כי על פי פסיקה זו, סיכוייו של מבקש רישום סימן מסחר לגבי מוצר תלת מימדי הינם כמעט קלושים. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי ככל שמדובר במוצר תלת מימדי בעל ערך פונקציונאלי רב, פוחתים באופן משמעותי הסיכויים להכיר בו כסימן מסחר (זאת על מנת לא לפגוע במתחרים פוטנציאליים ולאפשר את התפתחות השוק התקינה והבריאה).