אין צורך להרחיב מילים על משמעותו של האשפוז הכפוי במערכת המשפט במדינה דמוקרטית. פעמים רבות, לאחר שוועדה פסיכיאטרית מורה על כך שאין מנוס מאשפוזו הכפוי של פלוני, עומדת בפני האחרון הזכות לערער על החלטת הוועדה לבית המשפט. במקרים קשים וסבוכים אלה, בית המשפט עומד בפני משימה לא פשוטה כלל וכלל. עליו לפקח על הרשויות המקצועיות ופעולותיהן, לרבות בכל הקשור לאשפוז הכפוי.
יש לכם שאלה?
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
הדילמות המוסריות המורכבות אשר עומדות על הפרק אינן פשוטות וזאת בלשון המעטה. מדובר אפוא בהצטלבות (ואף התנגשות) בין זכויותיו הבסיסיות של כל אדם בחברה דמוקרטית לכבוד ולחירות (לרבות אדם החולה בנפשו), לבין זכות הסובבים אותו להגנה מפני מחלה העלולה להפוך למסוכנת. אדם העומד בפני וועדה פסיכיאטרית רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
עורך דין זה צריך לשמור על זכויותיו המשפטיות של מרשו ולמנוע מצב בו הוועדה תחליט באופן בלתי סביר על אשפוזו הכפוי של האחרון. עם זאת, עורך הדין איננו יכול להתנהל בכוחניות ובחוסר סבירות מול חברי הוועדה. התנהלות מסוג זה לא תועיל ללקוח ולבא כוחו, וייתכן בהחלט כי היא עלולה רק להזיק. להלן דוגמא למקרה כאמור.
"הכשיל את ניסיונות הרופאים להפנות שאלות לנבדק"
עורך דין אשר ייצג אדם שהוכנס לאשפוז כפוי מנע את בדיקת מרשו על ידי וועדה פסיכיאטרית, ולאחר מכן הגיש בשמו ערעור על המשך האשפוז. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה כנגד האשפוז. לקוחו של עורך הדין במקרה דנן היה אדם שהוגדר כחולה נפש. בין היתר, הלקוח טען כי הוא המשיח ו/או איש מוסד. בעקבות קריסתו הנפשית, הוחלט על אשפוזו הכפוי בבית החולים לפגועי נפש במזרע. כמו כן, גם רעייתו של הלקוח הוגדרה כחולת נפש ואושפזה אף היא. שלושת ילדי בני הזוג הועברו בעקבות כך למרכזי חירום.
הלקוח הגיש ערעור על אשפוזו הכפוי ובעקבות הגשת הערעור נקבעה לו בדיקה בפני וועדה פסיכיאטרית ליד בית החולים מזרע. עם זאת, עורך דינו של הלקוח נכנס עם מרשו לחדר הבדיקה ולפי פסק הדין "הכשיל את ניסיונות הרופאים להפנות שאלות לנבדק". השופט, שמואל ברלינר, כתב בפסק הדין כי בשל התנהלותו הקלוקלת של עורך הדין במקרה דנן, לא הייתה לוועדה הפסיכיאטרית כל ברירה אלא להסתמך על הוראת האשפוז שנכתבה על ידי ד"ר גרנט וסגן הפסיכיאטר המחוזי. יודגש כי לאחר שעורך הדין יצא מהחדר, עלה בידי חברי הוועדה לבדוק את הלקוח וחוות דעתם השנייה תאמה את החלטתם הראשונה. דהיינו, שאין לשחררו מהאשפוז הכפוי.
"דרש החלטה תוך חמש דקות"
עורך הדין הגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל. במסגרת הערעור נטען כי הוועדה הפסיכיאטרית שגתה כאשר הכשירה לכאורה את האשפוז בדיעבד. כמו כן, נטען כי הוועדה "עשתה שימוש לרעה בכוחה השלטוני" וקבעה את החלטתה על פי "שיטה מתוחכמת וקונספירטיבית". לטענתו של עורך הדין, הוועדה אילצה את מרשו לקחת זריקות עם חומר בלתי ידוע אשר גרם לאחרון ל"רעד רגליים בלתי פוסק". כמו כן, עורך הדין המשיך ומתח ביקורת על בית החולים מזרע בכך שהלקוח לא עודכן אודות אשפוזו הכפוי והארכתו.
בית המשפט תיאר את התנהלותו של עורך הדין במהלך הבדיקה ומתח עליה ביקורת חריפה. בפסק הדין נקבע כי עורך הדין הכשיל פעם אחר פעם את ניסיונותיהם של הפסיכיאטריים לעמוד על מצבו הנפשי של מרשו ולא אפשר לאחרון להשיב על שום שאלה שהופנתה לעברו. זאת ועוד, למרות שהוועדה לא הייתה מוסמכת להורות על שחרור, אלא לתת המלצה בלבד בהתאם לחוות דעת רפואית מקצועית, עורך הדין "דרש" החלטה לאלתר ובתוך "5 דקות".
בית המשפט דחה את הערעור ולא חסך שבטו מעורך הדין. בפסק הדין נקבע כי לא רק שהאחרון לא הצליח לסייע ללקוחו, אלא שהוא אף גרם לו באופן ברור לנזק ממשי. השופט הדגיש כי עורך הדין "הילך אימים על הוועדה" ו"ביזה את עצמו תוך כדי שהוא מכשיל את ענייניו של מי שהוא אמור לייצג".
.jpg)
.jpg)
.jpg)
