כיום, בניגוד לעבר, ישראלים רבים "רואים עולם" במסגרת טיולים ארוכים, תעסוקה, לימודים וכדומה. כמו כן, התיירות לישראל נמצאת אף היא בפריחה ומדי שנה מבקרים ב"ארץ הקודש" מיליוני תיירים.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

 

אין ספק כי סיטואציות אלה יוצרות לא אחת קשרים רומנטיים בין ישראלים לאזרחים זרים. אי לכך, נשאלת השאלה כיצד ניתן להשיג אזרחות ישראלית עבור בן זוג זר שאינו יהודי.


כפי שצוין לעיל, נישואים בין אזרחים ישראלים לאזרחים זרים הפכו לתופעה שכיחה ביותר. עם זאת, אזרחות ישראלית איננה מוענקת לבן הזוג הזר רק עם הצגת תעודת הנישואין. כיום, ישנו קושי מסוים להשיג הסדר מעמד לאזרח זר רק בגין יחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי. בני הזוג יכולים במקרים כגון דא לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות:

  1. הצהרה במשרד הפנים על היותם ידועים בציבור. מדובר בתהליך אשר דורש הצהרות והוכחה של כנות הקשר. מקל וחומר כאשר האזרח הזר שוהה בישראל שלא כחוק. תהליך זה עלול להימשך מספר שנים ויכול להוביל למעמד של תושב קבע בעתיד.
  2. נישואים אזרחיים מחוץ לישראל והתחלה של הליך קליטה לאחר כחמש שנים ממועד החתונה. זוגות אשר יבחרו בנתיב זה, יוכלו להתחיל הליך התאזרחות בישראל בחלוף חמש שנים מיום נישואיהם. בניגוד לאפשרות הראשונה, אפשרות זו מסתיימת עם קבלת אזרחות ישראלית.

חשוב להדגיש כי תושב קבע איננו בעל זכויות בישראל כאזרח ישראלי. לדוגמא, תושב קבע איננו רשאי לבחור ו/או להיבחר לכנסת. כמו כן, הוא איננו זכאי להחזיק בדרכון ישראלי. עם זאת, תושבי קבע בישראל זכאים לזכויות אחרות כגון קצבאות ביטוח לאומי (דמי אבטלה, קצבת נכות, הבטחת הכנסה וכדומה). בניגוד לאזרח, תושבות קבע איננה עוברת לילדים באופן אוטומטי ושהות במדינה אחרת עלולה להפקיע את התושבות הישראלית.
 

התפתחות היסטורית

 

במשך שנים לא מעטות, משרד הפנים פירש את חוק השבות באופן כזה שבני זוג זרים שאינם יהודים יזכו עם נישואין לישראלים במעמד של יהודים לפי חוק השבות ומעמד של עולים לפי חוק האזרחות. עם זאת, בשנת 1995, משרד הפנים שינה את פרשנותו בעניין זה. הגישה החדשה גרסה כי בן זוג אשר איננו יהודי לא ייכנס בגדרו של חוק השבות ולא יוכל לזכות במדינה בזכויות כיהודי (לרבות הזכות לקבלת אזרחות).


עתירה שהוגשה לבג"צ בשלהי שנות ה-90 ביקשה לאתגר את הגישה הפרשנית הנ"ל. העותרים במקרה המדובר היו בני זוג לא יהודים אשר נישאו לאזרחים ישראלים ב"נישואי תערובת". למשל, נטען כי משרד הפנים הנהיג מדיניות לא ראויה כאשר הם נדרשו לעזוב את ישראל עד אשר תיבחן כנות הנישואין. העתירה נדחתה ובית המשפט העליון קבע כי יש להותיר את פרשנותו של משרד הפנים - לפי הגישה החדשה - על כנה. נקבע כי סעיף 4א לחוק השבות (אשר מקנה זכויות כיהודים לבני משפחה לא יהודים של יהודים) חל על משפחות אשר נישאו בנישואי תערובת בתפוצות. דהיינו, הודגש כי מטרתו של הסעיף הנ"ל הייתה לעודד יהודים להגר לישראל גם כאשר הם נשואים ללא-יהודים, ולא להתיר מתן אזרחות לבני זוג זרים אשר נישאו ליהודים בארץ. עם זאת, בית המשפט קבע כי משרד הפנים שגה בכך שהוא הורה לגרש את בני הזוג הזרים עד לבירור כנות הנישואין. נקבע כי מדיניות זו הייתה פסולה, בלתי מידתית ודינה להתבטל.


המצב כיום


כיום, חוק האזרחות קובע כי ניתן לקנות אזרחות ישראלית מכוח סעיפים 5-8 לחוק האזרחות. סעיף 5(א) לחוק זה קובע את התנאים במסגרתם בגיר יכול לרכוש אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות. במקרים כגון דא, שומה על הבגיר המבקש את האזרחות להוכיח את התקיימותם של התנאים הבאים:


1. הוא נמצא בישראל.
2. בחמש השנים שטרם הגשת הבקשה הוא שהה בישראל לפחות שלוש שנים.
3. הוא נמצא בישראל מכוח אישור חוקי וזכאי לשבת בה ישיבת קבע.
4. הוא השתקע בישראל או שהוא מתכוון להשתקע במדינה.
5. הוא יודע את השפה העברית "ידיעת מה".
6. הוא מוכן לוותר על אזרחותו האחרת או שהוא כבר ויתר על אזרחות זו.


סעיף 5(ב) לחוק קובע כי שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית למי שמקיים את התנאים שפורטו לעיל. מבחינת בני זוג, סעיף 7 לחוק האזרחות מקל את הליך התאזרחותו של בן הזוג הזר. במקרים אלה, ניתן לקבל אזרחות גם אם לא התקיימו מלוא התנאים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק. עם זאת, גם סעיף 7 איננו מעניק לבן הזוג הזר את האזרחות הישראלית באופן אוטומטי. תוקפה של ההוראה בסעיף 5(ב) עדיין עומד בתוקף ושאלת האזרחות נתונה עדיין לשיקול דעתו של משרד הפנים. דא עקא, שיקול דעת זה הינו רחב אך לא בלתי מוגבל.


האיזון הראוי והחשש מנישואין פיקטיביים


סעיף 7 לחוק האזרחות מתיר לשר הפנים אפשרות לסטות מקיומם של חלק מהתנאים הקבועים בחוק. עם זאת, פעמים רבות, שר הפנים מבקש את קיומם של מרבית התנאים והדבר מקשה מאד על קבלת אזרחות בישראל לאזרחים זרים שאינם יהודים. למעשה, מרבית המחלוקות המשפטיות הנוגעות לסוגיות אלה - מקורן באיזון בין סעיפים 5(א) ו-5(ב) לבין סעיף 7.


בג"צ התייחס לכך בפסיקתו. בפסק דין אשר עסק בסוגיה שזהו עניינה נקבע כי אין ספק שסעיף 7 נועד להקל באופן משמעותי על קבלת האזרחות של בן זוג זר הנשוי לישראלי. עם זאת, נקבע באותה נשימה כי קשר הנישואין חייב להיות אמיתי ותקף. הודגש לא אחת כי הגמישות הנתונה בחוק האזרחות לבני זוג נועדה להקל על מצבים בהם אי מתן אזרחות עלול לפרק תא משפחתי יציב וקיים. עם זאת, שיקול דעתו של משרד הפנים נועד מנגד למנוע נישואים פיקטיביים.