כידוע, סעיף 353א' לחוק החברות קובע כי במידה וחברה או חברת חוץ מגישה תביעה לבית המשפט, ואחריותם של בעלי המניות בחברה הינה מוגבלת, ניתן לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. הפקדת הערובה תיעשה בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ובכפוף לבקשה מצד הנתבע. יודגש כי חוק החברות קובע גם שניתן לעכב את ההליכים המשפטיים עד להפקדת ערובה כאמור (וזאת זולת אם בית המשפט מצא שנסיבות העניין לא מצדיקות עיכוב כאמור).

 

יש לכם שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות
פורום דיני זכיינות


יצוין כי חברה יכולה להוכיח את יכולתה לפרוע את הוצאות הנתבע במידה והתביעה תידחה, ובכך להימנע מהפקדת הערובה. עם זאת, סעיף זה בחוק החברות נוגע לתביעה בין שתי חברות. נשאלות אפוא השאלה, האם מדובר גם בסעיף הרלבנטי לתביעות מעסיק נגד עובד?

 

הפקדת ערובה בתביעה בגין גזילת לקוחות


במסגרת פסק דין אשר ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה, נקבע כי ניתן לחייב חברה המגישה תביעה כנגד עובד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של האחרון. מדובר בפסק דין אשר ניתן על ידי השופטים עמירם רבינוביץ', אילן איטח ולאה גליקסמן. השופטים נדרשו לבחון את תחולתו של חוק החברות, אשר מחייב הפקדת ערובה להוצאות, גם בנוגע לתביעות המוגשות לבית הדין לעבודה.


התובעת במקרה דנן הייתה חברה המפעילה רשת מועדוני ספורט וספא. התביעה הוגשה כנגד אחת העובדות לשעבר וזאת בגין שורה של טענות בנושא של גזילת לקוחות. יודגש כי בית הדין האזורי לעבודה בחן את התביעה וקבע כי דינה להידחות. אי לכך, החברה הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי. שם, העובדת ביקשה כי החברה תפקיד ערובה בסך 75,000 שקלים לצורך הבטחת הוצאותיה. העובדת טענה כי נוכח מצבה הפיננסי הקשה של המערערת, ייתכן בהחלט שהיא תעמוד אל מול שוקט שבורה במידה והערעור יידחה. החברה טענה מנגד כי אין לחייבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות משום שהתביעה הוגשה לבית הדין לעבודה ולא לבית המשפט המחוזי.


חוק החברות רלבנטי גם לתביעות בבית הדין לעבודה


רשם בית הדין הארצי לעבודה דחה את הבקשה של החברה שלא להפקיד ערובה להבטחת ההוצאות. הרשם קבע כי אין לקבל את טענותיה של החברה לגבי ההבדל שבין בית המשפט המחוזי לבית הדין לעבודה. הודגש כי ניתן להקיש מחוק החברות גם לתקנות בית הדין לעבודה, וזאת גם נוכח העדר הוראה חוקית ספציפית בנושא. בפסק הדין נקבע כי הבחנה בין מקרה בו חברה בוחרת לפנות לבית המשפט המחוזי, לבין מקרה בו התביעה מוגשת לבית הדין לעבודה כנגד עובד לשעבר, איננה מוצדקת. בסופו של היום, החברה חויבה בהפקדת ערובה אך בשיעור של 7,500 שקלים "בלבד".


בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הרציונאל בחוק החברות המחייב חברה להפקיד ערובה בסיטואציות כגון דא רלבנטי גם לגבי בית הדין לעבודה. נקבע כי מדובר בהליך משפטי אשר מטרתו למנוע מצב בו החברה תסתתר מאחורי מסך ההתאגדות ותותיר את העובד הזכאי להוצאות ללא גוף להיפרע ממנו. יתרה מכך, הודגש כי המשיבה אף הוכיחה "חשש סביר" מבחינת יכולתה של המערערת לשאת בתשלום ההוצאות העתידיות.