ע"א 379/82 נווה עם רמת גן נ’ יעקובסון


עובדות המקרה:


בדוגמת החוזה נקבע תאריך לפקיעת ההצעה. באחד הימים, זימן עורך-דין את כל הרוכשים הפוטנציאלים למשרדו – והם עשרה במספר – ובתוכם גם המשיב. עורך הדין הודיע, כי ברצונו לחתום עם כל אחד מהם על חוזה באותו מעמד, ואמנם, עם אלה שמצאו פתרון לתשלום % 50במזומנים נחתמו חוזים.

 

המשיב טרם גייס עד אז מלוא הסכום הנדרש עקב בעיה כספית, והשיב בשלילה לשאלה אם הוא מוכן לחתום ולשלם ועזב את הפגישה.

האם יש לפרש את הודעתו כדחיית ההצעה?


1. ניצע לחוזה הינו גם יחיד וגם קבוצה מוגדרת.


2. יש לזכור כי ייתכנו, במהלך המשא-ומתן שלאחר התגבשות ההצעה תגובות, חילופי דברים ותכתובות בין הצדדים, שאינם קיבול, אך אינם גם ,שינוי אחר’ המפקיע את ההצעה. למשל:נ הצעה אחרת, או גישוש, אינם פוגעים לכאורה בכוח הניצע לקבל את ההצעה המקורית.


3. מדובר בהצעה בלתי הדירה, שנקבע בה מועד לקיבול- אין המציע רשאי לחזור בו מההצעה לפני שעבר המועד לקיבולה, ופקיעת ההצעה היא רק בדחייתה ע"י הניצע אשר תעשה באופן מפורש או אקטיבי.


4. במקרה דנן, המערערת ועורך-דין היו מודעים מאז מסירת ההצעה, כי המשיב מתחבט בגיוס המזומנים, עקב הקשים לקבל כספי המשכנתא בטרם יוצג החוזה החתום, אך לא היה כל ספק, כי בכל מאודו הוא משתוקק למצוא לכך פתרון. את ההודעה והעזיבה, בנסיבות המקרה, אין לפרש כדחייה, אלא כפשוטן.


לסיכום,

 

מדובר בהצעה בלתי הדירה, שנקבע בה מועד לקיבול- אין המציע רשאי לחזור בו מההצעה לפני שעבר המועד לקיבולה, ופקיעת ההצעה היא רק בדחייתה ע"י הניצע באופן מפורש ואקטיבי.