ע"א 5630/90 תדמור נ’ ישפאר


עובדות המקרה:


המשיבה הינה יבואנית של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה מתוצרת חברת "סוני" היפנית. בתאריך 25.3.64 נערך חוזה בין הצדדים, ובו נקבע, כי המערער יהיה הסוכן הראשי של המשיבה ומפיץ מוצריה באזור הצפון.

 

בספטמבר 1983התקיימה פגישה בין הצדדים, ובה הודיע מנהל המשיבה למערער, כי אין ברצון המשיבה שהמערער ימשיך להיות סוכנה הבלעדי בצפון הארץ. המערער טוען כי המשיבה הפרה את החוזה שנכרת עימו.


האם הופר החוזה שנכרת בין הצדדים?


1. חוזה, מטבע יצירתו, משקף את מערכת ההסכמה בין הצדדים נכון ליום כריתתו, אך, במהלך קיומו ייתכנו שינויים רבים, שינויים שאינם נובעים בהכרח מחלוף הזמן. במצב דברים כזה ניתן ללמוד על הסכמתם של הצדדים לחוזה ממערך היחסים ביניהם, כפי שהתגבש במהלך השנים.


2. ייתכן מצב שבו צד לחוזה ייחשב כמי שוויתר על זכות חוזית, ויתור העשוי להיחשב כשינוי בתנאי החוזה מכוח ההתנהגות. התנאי לכך הינו שהוויתור יהא לאורך זמן, כשהצד השני פעל בהסתמך עליו.


3. בערעור שלפנינו אין לראות את המשיבה כמי שוויתרה על זכותה החוזית שהמערער לא ישווק מוצרים דומים מתחרים, גם אם בהתנהגותה היא ויתרה על זכותה בקשר למוצרים דומים.


לסיכום,

 

המערער הפר הפרה יסודית את החוזה. המערער החל לייבא ולהפיץ מוצרים המתחרים בצורה קשה במוצרי "סוני", מוצרים שהוענקה לו הזכות הבלעדית להפיצם בצפון הארץ, ובפעולותיו אלו הפר את החוזה. אשר על-כן דין תביעתו של המערער לפיצויים בגין סיום הקשר החוזי על כל חלופותיה להידחות.