תושב ישראל עבד עבור חברה ישראלית מכוח הסכם הדין הקפריסאי

עע 418/06 חיים נחושתן – קלאסיקה אינטרנשיונל בע"מ ואח'

תקציר

בפסק דין בית הדין הארצי לעבודה, מיום 17.1.11, התקבל חלקית ערעור עובד, תושב ישראל, אשר עבד בעיקר עבור חברה ישראלית מכוח הסכם העסקה שנחתם בישראל, המחיל על הצדדים את הדין הקפריסאי.

בית הדין הארצי, בהרכב הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן ונציגי הציבור מר יוחנן שטסמן ומר אילן שגב, פסק כי על פי כלל מירב הזיקות יש להחיל על הצדדים את משפט העבודה המגן הישראלי.

רקע:

המערער עבד באפריקה, במדינות סומליה, קניה ורואנדה, על פי הוראות מעבידו, תושב ישראל, בעיקר עבור חברה ישראלית מכוח הסכם שנחתם בישראל המחיל על הצדדים את הדין הקפריסאי וקובע את סומליה כמקום השיפוט. את משכורתו קיבל המערער מחברה פנמית לחשבון בנק בשוויץ.

בפסק דינו של השופט פליטמן, אליו הצטרפו כלל חברי המותב, נקבע כי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו פרט לעניין דין החוזה החל על הצדדים ומשמעויותיו. נקבע כי אומד דעתם האמיתי של הצדדים, בהסכם ההעסקה ביניהם, לא היה שיחול עליהם הדין הקפריסאי בהתדיינות בבית המשפט בסומליה אלא שלא יחול עליהם הדין הישראלי על מנת להימלט מהיבטו המיסויי.

בנסיבות אלה אין מקום לכיבוד בחירת הצדדים כביטוי לכיבוד אוטונומית רצון הפרט, אלא יש לקבוע שאין כאן הסכמה מפורשת של הצדדים לגבי הדין החל. בהיעדר הסכמה בין הצדדים, יש לפנות למבחן מירב הזיקות. על פי מבחן זה לא יכול להיות ספק, בנסיבות הקשר בין הצדדים, כי מירב הזיקות בין הצדדים הן לישראל. לפיכך יש להחיל את משפט העבודה הישראלי.

בית הדין הארצי פסק כי משפט העבודה המגן, או לפחות חוקיו, אינם ברי התניה כל עוד לא הובטחו כראוי בהסכם זכויות היסוד של העובד בדומה לדין הישראלי ולא פחות מכך.

זכויות אלו נוגעות לכבוד האדם העובד ולפיכך אינן ניתנות לויתור. כשם שמשפט העבודה המגן חל על עובד שסיכם עם מעבידו שייחשב לקבלן עצמאי, כך יש להחילו גם כלפי ישראלי העובד עבור מעבידו הישראלי מחוץ לישראל שזכויותיו העיקריות על פי אותו משפט לא הובטחו מראש. בשים לב לנפסק נקבע כי המערער זכאי לפיצויי פיטורים וכי כל צד ישא בתשלום הוצאותיו בשתי הערכאות.

פסק הדין ניתן ביום יג בשבט התשע"א (17.1.11).