מהנדס במפעל גדול לקה בסרטן גרון בשל חשיפה לחומרים בעבודה, והקשר הסיבתי הוכח. נקבעה לו נכות התחלתית של 28% ולאחר מכן נוספו אחוזי נכות על פגיעות נוספות הנובעות מהטיפול הקרינתי, ובסך הכול במשך ארבע השנים שהתביעות להחמרה והבדיקות להוכחתן ארכו, עלתה נכותו של אותו מהנדס ל-54% מהבחינה הרפואית.


בינתיים הגיע ידידנו לגיל הפרישה 67, ובסמוך לכך הופחתה משרתו לפחות ממחצית בשל הרחקתו מחומרים מסוכנים ושינוי אופי עבודתו לפיקוח, עבודה ליד מחשב בחדר מרוחק.


מהי תקנה 15?


לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי הוגשה בקשה לדיון בהפעלת תקנה 15, שהיא תוספת של עד מחצית משיעור הנכות שנקבע נוכח השפעת הנכות על העיסוק, כאשר מן הפגיעה ירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסה.


הוועדה דחתה את הבקשה להפעלת תקנה 15 בנימוק שהשינוי בהיקף המשרה ובאופייה נבע מצורכי המעסיק ומגילו של הנכה, אשר הגיע לגיל פרישה. הוועדה התעלמה לחלוטין מהעובדה שאצל מעביד זה מוסיפים העובדים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה אם באמצעות העסקה ישירה ואם באמצעות מיקור חוץ.


אפליה מחמת גיל


העניין הועבר לבית הדין האזורי שלא מצא פגם בהתנהלות הוועדה, אולם כאשר הועבר העניין לבית הדין הארצי לעבודה בטענה לאפליה מחמת גיל, עניין שהוא אסור לפי חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" וכן לפי חוק יסוד: "חופש העיסוק", בית הדין הארצי קיבל את הטענה ופסל את ההנמקה של הפחתת המשרה מחמת גיל, ולגבי יתר ההנמקה, "צורכי המעסיק" אשר שימשה לוועדה, הופנתה הוועדה למסמך רופא התעסוקה שהגיש הנכה ובו הגבלתו לעבודה ללא מתח ובלי מגע עם חומרים מסוכנים.


הוועדה הייתה אמורה לבדוק על פי הוראת בית הדין הארצי, את הנכות כולה (54%) ואת השפעתה על כושר העבודה בעבודתו של הנכה, ולאחר מכן לדון בהגבלה שנקבעה על ידי רופא התעסוקה ובירידה בשכר.


פגיעה בכושר העבודה


הוועדה אכן דנה בנכויות השונות שנקבעו וקבעה כי אין בהן השלכה על כושר העבודה של הנכה, אולם הדבר נעשה ללא דיון כלשהו בסוג העבודה שלו, העלייה ההדרגתית בנכויותיו במשך ארבע שנים והירידה ההדרגתית המקבילה בהיקף משרתו, שהופחתה פעמיים, עד גיל הפרישה.


החלטה אחרונה זו של הוועדה הופנתה שנית לבית הדין, כדי שישנה את הרכב הוועדה ויורה על דיון מחדש וקיום הנחיות בית הדין הארצי כרוחן וכלשונן. כאשר תינתן החלטה בתיק זה – יימסר עדכון.


לגבי הפגיעה בכושר העבודה, כשמדובר בתאונה בעבודה או במחלת מקצוע הקריטריון הוא עיסוקו או מקצועו של הנפגע ופגיעה בהם, זאת לעומת הקריטריון לפגיעה בכושר העבודה במסגרת נכות כללית. בתביעה לנכות כללית הדיון הוא לגבי פגיעה בכושר לעבודה כלשהי, כאן נדרש לפחות 50% פגיעה בכושר לבצע כל עבודה, כאשר לגבי תקנה 15, דיון בהפעלתה כולל, בדרך כלל לאחר החלטת ועדת רשות של הביטוח הלאומי, הערכה של אפקט הנכות על הכושר לבצע את עבודתו של הנפגע, עבודה שבה עבד בעת שנפגע, כולל עבודות זמניות.


לסיכום, תקנה 15 הוא מנגנון ראוי שבעזרתו ניתן, בתנאים המתאימים, להעלות את שיעור הנכות הרפואית שנקבע עד מחצית, כאשר הפגיעה גוררת גם פגיעה ניכרת בהכנסה, כמעין פיצוי על הנזק הכלכלי הנובע מהנכות. יש מקום להפעיל תקנה זו במקרים המתאימים.

הדרך להשגת מטרה זו רצופה מכשולים ורצוי להסתייע בעזרה מקצועית לשם כך.


אין האמור לעיל בא במקום ייעוץ משפטי ואינו אלא סקירה כללית ובלתי מחייבת של הנושא.