התובע בחור יליד 1976 ביקש לעזוב את הארץ לטובת עבודה בארצות הברית.


בטרם נסיעתו, פנה למוסדות השונים בינהם פנה לבנקים השונים, למס הכנסה, וגם למוסד לביטוח הלאומי וביקש לסגור את חובותיו שם כיוון שבכוונתו לעזוב את הארץ. התובע נתבקש על ידי המוסד לביטוח לאומי לשלם סכום של כ-6000 ₪ לטובת סגירת חובותיו אצלהם. התובע שילם סכום זה במלואו על פי דרישתם ורק לאחר מכן עזב את הארץ לתקופה של כ- 3.5 שנים.


במשך כל תקופת שהותו בחו"ל לא ביקר התובע בארץ ולו פעם אחת בודדת וניסה ככל יכולתו להשתקע שם. לאחר 3.5 שנים, חזר לארץ עקב מצב בריאותי קשה של אביו שנאלץ לעבור ניתוח דחוף.


ואולם, כששב ארצה נדהם לגלות כי נפער לחובתו חוב עצום במוסד לביטוח לאומי בגין כל התקופה בה שהה בחו"ל (3.5 שנים). לא רק זאת, הוטלו כנגד התובע, עיקולים על משכורתו ועל חשבון הבנק שלו. התובע לא יכל להתנהל מבחינה כספית תקופה ארוכה משובו לארץ ואף לא לקבל טיפול רפואי.


התובע פנה למוסד לביטוח לאומי מספר פעמים בבקשות לבטל את החיובים הללו אך נתקל באטימות ובדלתות סגורות. התובע נתבקש למלא טפסים שוב ושוב ובינתיים העיקולים המשיכו וזכויותיו נפגעו. בלית ברירה התובע פנה להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לבטל את החיובים.


באמצעות עורכת הדין, ליאת מנשקו, פנה התובע לנהל משפטו בבית הדין האזורי בבאר שבע.


המוסד לביטוח לאומי מנגד טען כי אין לראות בנסיעתו של התובע עזיבת הארץ וכי יש לחייבו לאורך כל התקופה. כמו כן המוסד לביטוח לאומי לא מכיר בתובע כתושב חוזר ועל כן חייב אותו בתשלומים תוך נקיטת הליכים מבצעיים כנגדו כדוגמת עיקולי בנקים ומשכורת.


עורכת הדין מנשקו, טענה כי התנהלות המוסד לביטוח לאומי גרמה לפגיעה חמורה בתובע שלא יכל לנהל חייו. משובו לארץ לאור העיקולים שהוטלו על חשבונותיו ומשכורתו, התובע לא יכל לרכוש ביטוח רפואי כלשהו ואף לא לקבל כל טיפול רפואי לו הוא נזקק. מדובר בפגיעה קשה המנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכן לחוק יסוד חופש העיסוק, שכן פוגעת גם בזכותו לקבלת שירותי בריאות.

 

כמו כן, טענה מנשקו כי יש לראות בתובע תושב חוזר לכל דבר ועניין והראייה היא כי משרד הקליטה הכיר בתובע כתושב חוזר לכל דבר ועניין.


לאחר ניהול חקירות והליך של הוכחות בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יצא תחת בית הדין פסק דין, המקבל את תביעתו של התובע  באמצעות עו"ד ליאת מנשקו, במלואה.


בית הדין פסק כי, על המוסד לביטוח לאומי לבטל את החיוב בגין התקופה בה שהה התובע בחו"ל (משך 3.5. שנים).
כמו כן חויב המוסד לביטוח לאומי לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ .

עורכת הדין מנשקו, בתגובה לפסק הדין, מוסרת כי, בית הדין הנכבד לאחר דיון ושיקול רב הבחין כי  נעשה עוול לתובע, אשר חויב לשלם, דמי ביטוח לאומי, בגין תקופה בה, לא שהה בארץ ואף הלך והודיע מיוזמתו מבעוד מועד, למוסד לביטוח לאומי, על כוונתו לעזוב את הארץ. 

 

החלטת בית הדין הנכבד הנה צודקת אמיצה וראויה בנסיבות העניין. מרשי שוקל להגיש תביעה כספית ונזיקית כנגד המוסד לביטוח לאומי, בגין הנזקים שנגרמו לו, עקב התנהלותם כנגדו, מהתקופה ששב לארץ ועד למועד פסק הדין.