א. מבוא

בחמישי בספטמבר 2010 פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק בתי משפט לענינים מינהליים (בתי משפט שלום לענינים מינהליים), התש"ע-2010 (להלן – "תזכיר החוק"). אם יהפוך תזכיר החוק לחוק יהא בו משום "מהפכה זוטא" בתחום השיפוט המינהלי.

 

לפי תזכיר החוק יוסמכו בתי משפט שלום לדון בעניינים מינהליים במתכונת דומה לדיון המתנהל בעניינים אלה בבתי המשפט המחוזיים ובבג"צ. כלומר, בתי משפט השלום יוסמכו לדון בסכסוכים שבין האזרח לבין הרשות על פי העילות, הסמכויות והסעדים לפיהם דן בג"צ.

 

 

ב. יצירת פירמידה תלת-שכבתית של שיפוט מינהלי

 

לאחר השלב הראשון (שנת 2000) אז בוזרה הסמכות לדון בעניינים מינהלים כלפי מטה לבתי המשפט המחוזיים – ואם אכן יהפוך תזכיר החוק לחוק – יושלם המהלך של יצירת פירמידה תלת-שכבתית של שיפוט מינהלי בשלוש ערכאות שונות.

 

למעשה, מהלך זה ישווה מבחינה מוסדית את מעמדו בין המשפט המינהלי למשפט האזרחי ולמשפט הפלילי שזוכים מזה עשרות שנים לתשומת ליבן של שלוש ערכאות שונות. בכך גם ידמה השיפוט המינהלי הישראלי לשיפוט המינהלי של גרמניה וצרפת, מדינות בהן בהן קיימות שלוש שונות הדנות בעתירות נגד החלטות שלטוניות.

 

 

ג. עיקרי תזכיר החוק

 

במבט כללי על תזכיר החוק ניכר שהוא מפורט עד מאוד וכולל דפי הסבר רבים למהלך העיקרי המוצע במסגרתו. אין ספק כי הכנתו חייבה עבודת מטה מרובה. עם זאת, במובנים רבים, אין בתזכיר החוק משום שינוי סדרי עולם.

 

תזכיר החוק מציג חלוקה בין שלוש סמכויות השיפוט. חלוקה זו מתבקשת מאליה: נושאים שהם בעלי אופי מקומי – כגון, נשואי ארנונה ורישוי עסקים – ישורשרו מטה כלפי בית משפט שלום לעניינים מינהליים; נושאים "כבדים" יותר במובן המשפטי – כגון מינהל אוכלוסין – יוותרו בסמכותם של בתי המשפט המחוזיים לענינים מינהליים; ואילו לבג"צ – תישמר הסמכות הייחודית לדון בנושאים בעלי משמעות רוחבית וכלל ארצית – למשל החלטות ממשלה.

 

לפי תזכיר החוק, תישמר ההבחנה הקיימת כיום בין "עתירה מינהלית", מצד אחד, לבין "ערעור מינהלי", מצד שני, ולבין "תובענה מינהלית", מצד שלישי – גם בבתי משפט השלום.

 

עוד ניכר בתזכיר החוק, כי נושאי רבים שהיו ממילא בסמכות בתי משפט שלום במתכונת של ערעור – למשל בנושאי עיצומים כספיים – יוסבו למתכונת של עתירה מינהלית שתוגש לבית משפט שלום לענינים מינהליים. במובן זה הליך מסוים המוגש כיום לבית משפט שלום – יוגש גם בעתיד לבית משפט שלום, אולם ב"כובעו" כבית משפט שלום לענינים מינהליים. כלומר, האופן בו ההליך יוגש ויתנהל ההליך, עתידים להשתנות.

 

 

ד. הוצאתו לפועל של תזכיר החוק

 

כאמור, בשלב זה מדובר בתזכיר חוק בלבד, וקשה לשער מתי והאם בכלל הוא יבשיל לחוק "מן המניין". כן קשה לשער האם תזכיר החוק יוותר במתכונת בה פורסם או שמא יערכו בו שינויים.

 

מכל מקום, בנוסח תזכיר החוק הקיים כיום ברור כי על מנת להוציא מן הכוח אל הפועל יוסמכו שופטי שלום כשופטים מינהליים, בשישה בתי משפט שלום שונים (אחד בכל מחוז). כן הובהר כי החוק יכנס לתוקפו רק לאחר שישה חודשים מיום פרסומו (או ביום שיקבע שר המשפטים).
 


עודכן ב: 07/09/2010