ייצגתי את הבעל. מדובר בבני זוג שהתגרשו והמשיכו להתדיין  בעניני רכוש לאחר הגט. ביה"ד הרבני גדול הורה לביה"ד האזורי לדון במספר ענינים שהתעוררו בערעור שהגיש הבעל. הוא הורה לו לדון בטענת הבעל שאשתו בגדה בו וכן לדון בטענותיו שאשתו רכשה מקצועות שיש להם שווי כלכלי שצריך להתחלק בין בני הזוג.

 

התיק הוחזר לביה"ד האזורי, וביה"ד  קבע שבגידת האישה איננה רלוונטית לאור פסיקת בגצ, שלפיה אין רלוונטיות לענין חלוקת נכסים אם בני הזוג לא היו נאמנים אחד לשני. כמו כן נמנע ביה"ד האזורי מלדון במקצועות שרכשה האישה.

 

שוב הגשנו ערעור וגם הוא התקבל. ביה"ד הגדול קבע שהחלטותיו של ביה"ד האזורי שגויות. לענין הבגידה נקבע שהחלטת בגצ לא מחייבת את ביה"ד הרבני ויש לו שיקול דעת עצמאי. הווה אומר שאם האישה בוגדת בבעל, ביה"ד יכול לקחת זאת בחשבון לענין חלוקת הנכסים. כמו כן יש חשיבות לבגידה לענין הרישום בפסק הדין. אישה שבגדה בבעלה אסורה לבעלה ולבועלה.

 

לענין מקצועות האישה נקבע שיש להם שווי כלכלי. האישה למדה משפטים וכן רכשה תעודת הוראה. ביה"ד הורה למנות אקטואר שיעריך את שווי הנכסים.

 

תיק מס' 3980-64-1 פלוני נגד פלונית, ביה"ד הרבני הגדול