בקשה ליישוב סכסוך בין בנ"ז/*מאת עו"ד יאיר סלע

יש להניח כי רבים מכם כבר יודעים שנושאים מסויימים הקשורים לסכסוך שנתגלע בתוך המשפחה יכולים ויתבררו בבית המשפט לענייני משפחה אך מאידך אפשר ויתבררו בפני בית הדין הרבני.

באופן כללי ביותר ניתן לומר שהסמכות לדון בסכסוך בין בני זוג נתונה לבית המשפט לענייני משפחה (למעט, עניין הגירושין עצמו), ואולם, יכול צד לכרוך לתביעת הגירושין גם את העניינים הכרוכים מעצם טיבם וטבעם בענייני הגירושין.

כך לדוג’, ניתן לכרוך את מזונות האישה ומשמורת הילדים לתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני.

במקרה זה, רק אם וככל שהכריכה נעשתה כדין ובטרם הוגשה התובענה בעניינים הכרוכים על ידי בן הזוג השני לבית המשפט לענייני משפחה (אף בטרם ניתנה החלטה בעניין הסמכות), יקנה בית הדין הרבני סמכות לדון גם בעניינים הכרוכים.

לא ארחיב ברשימה זה בעניין הכדאיות של כל אחד מבני הזוג להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני בנושאים הנתונים לסמכותם של שתי הערכאות הנ"ל אף לא ביתרונות של כל אחת מהערכאות, רק אומר כי מצב זה יצר את "מרוץ הסמכויות" בין שתי הערכאות.

רוצה לומר, "מרוץ הסמכויות" יצר מצב על פיו צד המעוניין להתדיין בערכאה זו או אחרת יפנה, מהר ככל האפשר ובטרם עשה כן בן זוגו, בהגשת התובענה לערכאה המועדפת עליו. היינו, לערכאה שבה הוא סבור כי יוכל להשיג את מבוקשו/ליצור לעצמו עדיפות דיונית וכו’, כל זאת אף שבמקרים מסויימים ניתן היה לאחות את הקרעים בין בני הזוג אף בלא הגשת תובענות לבית המשפט.

מיותר לציין כי איחוי הקרע בין בנה"ז אפשרי לעיתים רבות אך סיכויו הולכים ופוחתים כאשר אחד מבנה"ז כבר הגיש את התובענות, לבית המשפט או לבית הדין הרבני, בהם הוא פורש את מסכת חיי הנישואין שלו ואת הנסיבות אשר הביאו לרצונו לפתוח בהליכים משפטיים כנגד בן זוגו – נסיבות הנעוצות בדרך כלל בהתנהגות בן-זוגו, כך על פי טענותיו.

בדיוק לשם כך ועל מנת שלא "ירוץ" אחד מבנה"ז להגיש את התובענות לבית המשפט או לבית הדין הרבני בכדי להקנות סמכות לערכאה המועדפת עליו איפשר המחוקק להגיש "בקשה ליישוב סכסוך".

בבקשה מעין זו פונה בן הזוג לערכאה המועדפת עליו ומבקש ליישב את הסכסוך שנתגלע בינו לבין בן זוגו. בבקשה אין צורך לפרט את השתלשלות האירועים אשר הוביל לקרע שנתגלע בין בנה"ז וכך גדל הסיכוי לאחותו.

תוצאות ההפניה לבית המשפט גוררת עיכוב ההליכים המשפטיים בין בני הזוג, לתקופה של 30 יום.

עם סיום עיכוב ההליכים ובמידה שבנה"ז לא הגיעו להסכם יוכל בן הזוג אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש כתבי תביעה כנגד בן הזוג השני בתוך 30 יום. הוגשו התובענות ייראו את מועד הגשתם כמועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

פרוצדורה זו מאפשרת לבן זוג המעוניין בכך למצות את ניסיון שלום הבית או את האפשרות להגיע עם בן זוגו להסכם כלשהו הקשור למערכת היחסים ביניהם בלא להגיש את התובענות שרצה להגיש (דבר אשר לבטח היה מלבה את היצרים ומעכיר עוד יותר את האווירה והיחסים) והחשוב מכל, בלא "להפסיד" את היתרון שיכול לזכות לו הקדים את בן זוגו והגיש את התובענות לערכאה המועדפת עליו.

רק במאמר מוסגר אציין כי על אף שמקובל לחשוב שבעניינים בהם ישנה סמכות מקבילה, היינו, הן לבית המשפט והן לבית הדין (מותנה בכריכה ובהקדמת הגשת התובענה) לבעל/לאב עדיף להתדיין בבית הדין הרבני בעוד שלאישה/לאם עדיף להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שאין זה כך בהכרח.

לעיתים ישנה דווקא עדיפות לבעל/לאב להתדיין בבית המשפט בעוד שלאישה/לאם העדיפות היא לבית הדין הרבני.

יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ובהחלט רצוי להיוועץ עם עו"ד המומחה בתחום זה על מנת לפעול בדרך הראויה, הנכונה והכדאית במקרה הספציפי.

*יאיר סלע, עו"ד ונוטריון

בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA)