בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בשבוע שעבר (יום ו') בתביעתו של שומר נגד חברת השמירה בה עבד בדרישה לקבל פיצויי פיטורין, למרות שזו הפסיקה לעבוד באתר. בית הדין קבע כי אינו זכאי לפיצויי פיטורין אך חייב את הנתבעת בעשרות אלפי שקלים בגין זכויות סוציאליות שנמנעו ממנו. 


בשנת 2010, לאחר שהפסיקה חברת השמירה לתת שירותיה במפעל, החליט השומר, שעבד במקום 5 שנים, להישאר בתפקידו תחת חברת שמירה חדשה. לאחר החלפת החברות, הוא פנה בדרישה למעסיקתו, לשלם לו פיצויי פיטורין ואת זכויותיו הסוציאליות. בתגובה, קבעה המעסיקה כי אין הוא זכאי לפיצויים כיוון שבהחלטתו להישאר הוא בעצם התפטר מעבודתו.


התביעה: לא הוצעו חלופות עבודה ולא שולמו זכויות סוציאליות 


לטענתו, כשעזבה הנתבעת את המפעל לא הציעה לו עבודה חלופית, ולא הותירה לו ברירה אלא להמשיך ולעבוד במפעל תחת מעסיק חדש. כמו כן, טען התובע כי החברה לא הודיעה לו מראש על הפיטורין ועל כן הוא זכאי לפיצויים בגין הודעה מוקדמת.


בנוסף, טען התובע כי ממילא הנתבעת מנעה ממנו זכויות סוציאליות לאורך השנים, וכי היא לא העבירה את הניכויים ממשכורתו לקרן פנסיה, לא העניקה לו דמי הבראה, פדיון ימי חופשה ואף לא שילמה לו שעות נוספות כחוק כאשר עבד במוצאי שבת ובחגים.


מנגד, טענה הנתבעת כי לשומר הוצעו חלופות, כמו לשאר העובדים, ואף תוך התחשבות במקום מגוריהם. יתרה מכך, טענה הנתבעת, התובע ביקש להישאר במפעל ולא הביע כל רצון לשנות את מקום עבודתו.


עוד טענה הנתבעת, כי התובע הוא זה שהתפטר ללא הודעה מוקדמת, ובוודאי שאינו זכאי לפיצויים בגין התפטרותו. לגבי שאר טענותיו, טענה החברה כי הוא סירב להפריש כספים לקרן הפנסיה ממשכורתו, ובחר שלא לצאת לחופשה שנתית.


לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות מטעמם, פנתה השופטת להכריע האם באמת מדובר בפיטורין. בחקירתו הראשונית טען התובע כי הוא לא פוטר, אולם בהמשך, כאשר הבין כי תשובה זו תפגע בתביעתו, שינה את גרסתו, וטען כי פיטרו אותו אך לא הוציאו לו מכתב פיטורין.


מחקירתו, קבעה השופטת, עולה כי התובע למעשה ביקש להישאר במפעל תחת מעסיק אחר, ולא ביקש לשנות את מקום עבודתו. עוד נקבע כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי היא הציעה לו מקומות עבודה חלופיים אולם הוא ביקש לעבור לחברה החדשה בטענה כי היא יותר טובה.

 

יש לך שאלה?

פורום פיצויי פיטורין
פורום התפטרות, התפטרות עקב מצב בריאותי


לפיכך, קבע ביהמ"ש כי אין מקום לחייב את הנתבעת בפיצויים פיטורין. יחד עם זאת, מבדיקת זכויותיו, נתגלה כי הנתבעת לא הפרישה לו דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, וכן לא הופרשו לו כספים לקרן הפנסיה למרות שכספים אלה נוכו ממשכורתו. כמו כן, החברה שילמה לו שעות נוספות "רגילות" על עבודה במוצאי שבת וחג שלא כחוק, והוא לא קיבל 36 שעות חופש מלאות בשבוע.


בעבור כל אלה, חייבה השופטת את החברה הנתבעת בתשלום 30,508 שקלים.