בית משפט השלום בירושלים קיבל בשבוע שעבר (יום ג') את תביעתו של אדם כבן 75 אשר נחבל בכתפו הימנית ממעקה ברזל שהונח בשולי המדרכה. עיריית ירושלים נמצאה כאחראית לפציעתו, וחויבה בתשלום של כ-85 אלף שקלים.


לפי כתב התביעה, צעד התובע מביתו לעבר חנות צילום קרובה, כאשר פגש בשכנו שיצא לטיול עם המטפל שלו כשהוא מסתייע בהליכון. על מנת שיוכל השכן ומטפלו לעבור במדרכה הצרה, סר התובע לשולי המדרכה כשבירך אותו לשלום.


אולם, ברגע שרגלו דרכה בשוליים נתקל בבסיס של מעקה ברזל, וכתוצאה מכך מעד ונפל אל הכביש בעוצמה רבה.


לטענתו, זה זמן רב שהדיירים בבניינים הסמוכים מתלוננים על המפגע הבטיחותי, אך פניותיהם בעניין לא נענו. רק כאשר התובע בעצמו כתב מכתב לעירייה לאחר האירוע, תיקנה העירייה את הליקוי, אך באופן חלקי בלבד, ושאריות עמודי המעקה נותרו חשופים ומסוכנים.


כאשר נשאל התובע מדוע לא נזהר מפני הסכנה, שהרי הצהיר בעצמו שידע על כך זה זמן רב, טען בתגובה כי דעתו הוסחה כאשר ברך את שכנו לשלום, והוא לא שם לב שהוא נמצא בסמוך למפגע. יתרה מכך, טען כי ממילא לא מדובר בסיכון סביר, וכי המפגע סיכן באופן ממשי את תושבי האזור ועוברי אורח, ועל העירייה היה לטפל היטב בליקוי, בעיקר לאחר שהגיעו אליה תלונות רבות בנושא.


כתוצאה מנפילתו, נגרמו לתובע פגיעות בגידי השרוול של כתפו הימנית, ונקבעו לו 20% נכות על ידי רופא מומחה שמונה מטעם בית המשפט לאחר שנמצא פער בין המומחים מטעם הצדדים. עוד טען התובע כי נגרמה לו נכות תפקודית וכי אינו יכול עוד ליהנות מתחביביו הקודמים, כגון גינון, ציור ונגינה בפסנתר, עקב הפגיעה שנגרמה לו.


עיריית ירושלים: האחריות לנפילה היא של התובע בלבד


מנגד, טענה העירייה כי האחריות לתאונה רובצת על כתפיו של התובע בלבד, ואין היא אחראית לנזקיו. לטענתה, האירוע התרחש לאור יום, כאשר הוא אף היה מודע לסכנה, ועל כן היה עליו לנהוג ביתר זהירות, ואין לו על מי להלין אלא על עצמו בלבד.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבעה השופטת כי הסרת המפגע הינו באחריותה הבלעדית של העירייה, אשר התרשלה בתפקידה והפרה את חובת הזהירות כלפי התובע. לפיה, היה עליה לטפל במפגע מיד עם ידיעתה עליו, ולא לטפל בו באופן חלקי או לקוי כפי שעשתה. מה גם שהעירייה לא הוכיחה כלל כי נקטה באמצעים כדי לאתר מפגעים בעיר ולטפל בהם לרווחת התושבים.


יחד עם זאת, קבעה השופטת כי להטיל אשם תורם על התובע, ולו מפאת העובדה כי ידע על המפגע וכי צעד בדרך הסמוכה לביתו, באור יום. לו היה מרוכז בצעדיו ודעתו לא היתה מוסחת, יכול היה בקלות להימנע מפגיעה, ולא מן ההכרח כי היה מועד ונפגע לו הסתכל לאן פניו מועדות. לפיכך, הטיל עליו בית המשפט 40% אשם תורם.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום אחוזי נכות


משנקבעה האחריות לאירוע, פנתה השופטת לאומדן הנזקים וקבעה כי עיריית ירושלים תפצה את התובע בסך כולל של 142 אלף שקלים בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות. לאחר ניכוי האשם התורם, נותרו בידי התובע כ-85 אלף שקלים. כמו כן, חויבה העירייה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך כ-20 אלף שקלים.


ת"א 43488-03-12