עובד תבע ממקום עבודה שבו עבד עשר שנים סכום של כ-305 מיליון שקלים, עקב אי תשלום זכויות שונות, כולל פיצויי פיטורין ומשכורת של כמה חודשים. השבוע (יום ב') קיבל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת את תביעתו, וחייב את החברה והמעסיק לשלם לו סכום של כ-130 אלף שקלים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של כעשרת אלפים שקלים.


העובד החל את עבודתו אצל המעסיק אשר היה עוסק מורשה בתחום עבודות הבניה. כעבור ארבע שנים הקים המעסיק חברה והעביר אליה את כל פעילותו העסקית, תוך שמירה על הרציפות והוותק של עובדיו, וביניהם התובע.


עוד שש שנים חלפו, והעובד פוטר מעבודתו. הוא לא קיבל את משכורתו האחרונה, ואף לא קיבל פיצויי פיטורין ואת שאר הזכויות שלהן היה זכאי בעת סיום עבודתו, גם מכוח צווי ההרחבה בענף הבניה שפורסמו במשך השנים, כגון דמי כלכלה, שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, תוספת ותק, הפרשות פנסיוניות שונות, דמי הבראה ועוד.


סמוך למועד פיטוריו, הפסיקה החברה את פעילותה. לטענת העובד, העובדה שמעסיקו העביר את פעילותו לחברה אינה פוטרת אותו מתשלום זכויותיו על פי דין, ותבע לחייב את המעסיק בחובותיה של החברה כלפיו.


החברה: התנהגותו של העובד לפני הפיטורין מהווה עילה לאי תשלום פיצויי הפיטורין


החברה והמעסיק טענו כי אין מקום להעביר את חובות החברה אל המעסיק. הם הסבירו כי לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים, היא הודיעה לכלל העובדים כי תפטר אותם בתוך חודשיים, ואכן כך היה. הם הוסיפו כי העובד לא קיבל תשלום רק בגין חודש עבודה אחד, וכל שאר הזכויות שולמו לו כדין, או שלא היה זכאי מלכתחילה לקבלן. כמו כן ציינו כי עקב התנהגותו של העובד הוא אף אינו זכאי לפיצויי פיטורין.


בית המשפט בחן הן את הזכויות שהעובד זכאי להן על תקופת עבודתו ועל סיומה, והן את טענותיו כי יש לחייב את בעל החברה בחובותיה.


אחד מהרכיבים שנדרשו הוא תשלום דמי כלכלה מכוח צו ההרחבה בענף הבניה, שהעובד טען כי לא שולמו לו. החברה טענה כי סיפקו לו ארוחות במקום העבודה, ולכן היא פטורה מתשלום דמי הכלכלה. ואולם, לאחר בחינת הראיות כגון קבלות שסיפקה החברה על מזון, נקבע כי הן אינן מספקות ולא פוטרות את החברה מהתשלום.


בית המשפט בדק ומצא כי העובד זכאי גם לתשלום על פדיון ימי חופשה שלא שולמו לו, לתוספת ותק המגיעה לו לפי צווי ההרחבה, וכן לפיצויי פיטורין ופיצויים על הלנתם, וזאת לאחר שדחה את טענת החברה כי התנהגותו לפני הפיטורין מהווה עילה לאי תשלומם. נוסף על כך זכאי העובד לתשלום בגין דמי הבראה ולהפרשות לפנסיה, וזאת לאחר שהחברה לא הביאה כל ראיה או תיעוד שיתמכו בגרסתה כי הפרישה לו תשלומים לקרן הפנסיה.


כמו כן נקבע כי מעבר לתשלומים שבעל החברה חייב בהם מתקופת עבודת התובע אצלו, החברה היא אישיות משפטית נפרדת ממנו ולכן הוא אינו חייב בחובותיה.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום פיצויי פיטורין


בסופו של דבר חייב בית המשפט את בעל העסק לשלם לעובד סכום של כ-27 אלף שקלים עבור תקופת העבודה אצלו, וכן 3,400 שקלים שכר טרחה והוצאות משפט. את החברה חייב בית המשפט לשלם כ-102 אלף שקלים וכן שכר טרחה והוצאות משפט בסכום של 6,800 שקלים.


ס"ע 27493-12-10