כאשר ישנו חשש כי אדם החשוד שביצע עבירה פלילית יברח לפני שניתן יהיה להעמידו לדין, יפגע באחרים או ישבש בכל דרך אחרת את ההליכים הפליליים בעניינו, ניתן להשאירו במעצר עד תום ההליכים. מעצר זה הידוע גם כהעמדה לדין, יתבצע כצעד מניעתי בד בבד עם הגשת כתב אישום פלילי כנגד החשוד, במטרה שיישאר במעצר עד שתתקבל הכרעת הדין בענייניו על ידי בית המשפט.


מאחר שמדובר בפגיעה בזכותו הבסיסית של הנאשם לחירות עוד לפני שאשמתו בביצוע העבירה הוכחה בבית המשפט, מדובר בהליך אשר מחייב את אישורו של בית המשפט לאחר הגשת הבקשה למעצרו על ידי התביעה. המעצר אינו נחשב לחלק מהעונשים שייקבעו לאחר פסק הדין, אלא מטרתו למנוע פגיעה בהליכי המשפט או בשלום הציבור על ידי הנאשם, עד שתתברר אשמתו.


מהם הקריטריונים להעמדה לדין של נאשם תוך מעצרו עד תום ההליכים?


לא בכל מקרה ניתן לבצע מעצר עד תום ההליכים, אלא רק בהתקיימות קריטריונים מהותיים כגון קיומן של ראיות אשר קושרות לכאורה את החשוד לביצוע העבירה, קיום עילת מעצר, והוכחה כי לא ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר באמצעים אחרים כגון שחרור בערבות, וזאת כל עוד ישנו סנגור המייצג את הנאשם.


על התביעה להגיש את הבקשה למעצר לאותו בית משפט אשר ידון בכתב האישום. הדיון שיתנהל בבית המשפט יהיה פומבי ובנוכחותו של החשוד, ובית המשפט מחויב למנות לו סנגור, אלא אם כן הוא ויתר על זכות זו.


מאחר שהתביעה מגישה את הבקשה באותו מועד שבו מוגש כתב האישום, ניתן לבקש דחייה של הדיון בדבר המעצר למשך 30 ימים, כדי שבמסגרת תקופה זו יוכל הסנגור ללמוד ולבחון את חומרי החקירה. במהלך 30 ימים אלו ישהה הנאשם במעצר.


במועד זה בית המשפט מוסמך לבקש תסקיר מעצר שייערך בעניינו של החשוד על ידי קצין מבחן, כדי להבין לעומק מהן נסיבותיו האישיות, כיצד המעצר עלול להשפיע עליו ועל בני ביתו, האם ניתן לבחון חלופות למעצר עד תום ההליכים, ומהי ההמלצה לגבי שחרור הנאשם בערובה תוך תנאי פיקוח מיוחדים. לתסקיר חיובי או שלילי יכול להינתן משקל רב בהחלטתו של בית המשפט לגבי מעצר עד תום ההליכים.


מהו פרק הזמן שבו ניתן להחזיק נאשם במעצר עד תום ההליכים?


באופן עקרוני, כפי שנובע משמו, מעצר עד תום ההליכים יכול להתקיים עד שבית המשפט ייתן פסק דין בדבר אשמתו של הנאשם לפי הדין הפלילי, החל מהרגע שבו הוגש נגדו כתב אישום. עם זאת, במצב שבו חלפו 30 יום מאז תחילת המעצר והמשפט עוד לא החל, יש לשחרר את הנאשם מהמעצר.


כמו כן, אם חלפו תשעה חודשים מהמועד שבו החל המעצר, וטרם ניתנה על ידי בית המשפט הכרעת הדין, גם במקרה זה יש לשחרר את הנאשם ממעצרו, זאת כל עוד בית המשפט העליון לא אישר בקשה להארכת המעצר לפרק זמן נוסף.


כלומר, בסמכותו של בית המשפט העליון להאריך מעצר עד תום ההליכים גם מעבר לתקופה של תשעה חודשים, אך זאת לפרק זמן של עד 90 יום בכל פעם שמוגשת בקשה להארכת המעצר.


במקרה של זיכוי, הפסקת ההליכים או ביטול כתב האישום, הנאשם ישוחרר ממעצר באופן מיידי. במקרה של זיכוי לאחר שחרור הנאשם בערבות, יוחזר לערבים הסכום הכספי שהפקידו לצורך הערבות.


עם זאת, כאשר התביעה מצהירה על כוונתה לערער על תוצאות המשפט ועל זיכויו של הנאשם, בית המשפט יכול לאשר את שחרור הנאשם בערבות או להאריך את מעצרו לפרק זמן של עד 72 שעות, לצורך הגשת הודעת הערעור על ידי התביעה.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


נוסף על כך, אם הוחלט כי כחלופה למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג בריח, מספיק שהנאשם ישהה בביתו במסגרת מעצר בית מלא, חשוב להבין כי לא חלה על תקופת המעצר מגבלה הקובעת כי יש לשחררו בתוך תשעה חודשים.


במקרה כזה הנאשם יכול להגיש בקשה אל בית המשפט להקלת תנאי שחרורו, וזאת לאחר שחלף פרק זמן משמעותי שבו שהה במעצר בית, או במקרה שהנסיבות השתנו או שהתגלו בתיק ראיות חדשות ומהותיות.