לפני תשע שנים, במהלך חוג כדוריד במתנ"ס בדימונה שהועבר על ידי תלמיד תיכון בן 17 לתלמידי כיתה ז', נפצע אחד הילדים בחוזקה בעינו הימנית מכדור שנזרק עליו. התאונה גרמה להיפרדות רשתית בעינו הימנית, והוא נאלץ לעבור ניתוח ולאחר מכן עוד כמה טיפולי לייזר לתיקון הפציעה. מאז נפגעה ראייתו באותה עין, והוא איבד חצי משדה הראייה שלו.


החניך הגיש תביעה לפיצויים כנגד המתנ"ס, אשר נדונה לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע. בבחינת נסיבות התאונה הדגיש השופט כי הן המתנ"ס והן המדריכים היו צריכים לגלות אחריות ולהשגיח על משתתפי החוג.


במקרה זה, מדריך הקבוצה הבוגר נתן למדריך צעיר ולא מנוסה לנהל את האימון לבדו, מבלי שבחן אם הוא מסוגל לעשות זאת. כמו כן, באותו אימון הוחלט לתת לתלמידים להתנסות ברגיל חדש.


לאור זאת קבע השופט כי המתנ"ס התרשל מאחריותו להשגיח על התלמידים, ולכן חייב לפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו. סכום הפיצויים נקבע על סך של 417 אלף שקלים, והמתנ"ס ישלם גם את שכר טרחת עורך דינו והחזר הוצאות המשפט בסכום נוסף של כ-102 אלף שקלים.


מדוע המדריך הבוגר נעדר באותו היום מהאימון?


חוג הכדוריד נוהל על ידי המורה לספורט בבית ספרם של הנפגע וחבריו. כאשר הגיעו לחטיבת הביניים, הצטרפו לקבוצה שערכה אימונים פעמיים בשבוע ושלחה את הנערים להשתתפות במשחקי ליגה.


המדריך הצעיר אשר העביר את האימון ביום התאונה היה תלמיד בן 17, אשר עד אז הדריך ילדים בגילאי בית ספר יסודי. ואולם, באותו יום הוטל עליו להעביר את האימון לתמידי החטיבה, וזאת משום שהמדריך הבוגר נסע לברית המילה של אחיינו.


על פי עדותו של התלמיד שנפגע, באימונים שהעביר המדריך הצעיר היו בעיות משמעת, משום שהתלמידים התייחסו אליו כאל חבר ולא כאל מאמן. כך היה גם באותו יום. המדריך הצעיר אישר זאת בעדותו שלו.


אחד התלמידים רץ לכיוון הלא נכון, זרק את הכדור לראשו של התובע ופגע בו


במהלכו של אותו אימון, העביר המדריך הצעיר אימון שהתלמידים לא ביצעו מעולם לפני כן. התלמיד ביצע את התרגיל בדיוק לפי ההוראות, אך כשהתכופף לקחת את הכדור אשר אותו זרק לכיוון השער, נפגע בראשו מכדור שזרק תלמיד אחר, אשר התבלבל ורץ לשער הלא נכון.


מיד לאחר שנפגע אושפז בבית החולים ועבר ניתוח לתיקון ההיפרדות הרשתית בעינו. מאז המשיך במעקב רפואי ונאלץ לעבור עוד מספר טיפולי לייזר. בחוות דעת רפואית שהגיש נקבע כי מאז הפציעה נאלץ להרכיב משקפיים עקב פגיעה בראייה, כי מחצית משדה הראייה בעין נעלם וכן כי נותרו לו צלקות על הרשתית.


חגיגות בר המצווה של התלמיד נדחו בעקבות הפציעה


במועד התאונה, עוד לא מלאו לנפגע 13 שנים. הוא נשלח לחוג מסודר אשר נוהל על ידי מורה מוסמך לחינוך גופני במסגרת המתנ"ס, שהיה אחראי על השגחה ופיקוח על חניכיו הצעירים. למרות זאת, הוא החליט להותיר את האימון בידיו הלא מנוסות של מדריך צעיר וחדש, אשר למד באותו בית ספר שבו למדו התלמידים.


המאמן הבוגר לא בחן את יכולותיו של המדריך הצעיר, ואף לא הבהיר לתלמידים הצעירים כי עליהם להתייחס אליו כאל מאמן לכל דבר ועניין. יתרה מכך, הוא החליט שהמדריך הצעיר יעביר לחניכים אימון חדש שבו לא התנסו קודם לכן. כפי שעלה מהעדויות, חלק מהתלמידים הגיבו בזלזול לתרגיל החדש.


לאור כל זאת קבע השופט כי התרשלות המתנ"ס הובילה לתאונה, ולכן הוא אחראי לשלם פיצויים לתלמיד שנפגע. הוא הבהיר כי אינו מייחס כל אשם תורם לנפגע עצמו, אשר פעל בדיוק לפי ההנחיות שקיבל ולא יכול היה למנוע את התאונה.


הנפגע איבד חצי משדה הראייה ומאז התאונה סובל מהבזקי אור


לצורך קביעת הפיצויים, בחן השופט את הנזק שנגרם לתובע, אשר כולל אובדן חלק מהראייה והבזקי אור אשר מהם הוא סובל. מדובר בצעיר בתחילת דרכו, אשר נפגע קצת לפני גיל 13 והיום קצת לאחר שירותו הצבאי. השופט העריך את הפגיעה בכושר השתכרותו בסכום של 300 אלף שקלים, וכן קבע כי הפסדי הפנסיה שלו עומדים על סכום של 37,500 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים


מלבד זאת נקבע כי הוא זכאי לפיצוי בסכום של עשרת אלפים שקלים עבור העזרה שקיבל מהוריו לאחר התאונה, ו-50 אלף שקלים עבור הכאב והסבל שלו. לבסוף נקבע כי הוא זכאי להוצאות שונות כגון משקפיים, בסכום של 20 אלף שקלים. סך כל הפיצויים הועמד על סכום של 417 אלף שקלים, והמתנ"ס חויב גם בהוצאות המשפט השונות בסכום נוסף של כ-102 אלף שקלים.

 

 

ת"א 3275-06-18