משרד הביטחון קבע לאחרונה, כי אלמנות לנכי צה"ל שהיו פגועי נפש ונפטרו, זכאיות לתגמולים גם לאחר שחלפו שלוש שנים מפטירתם, ללא תנאי. זאת, למעלה מארבע שנים לאחר שבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קבע שאין להבחין בין מי שנפגע פגיעה נפשית למי שנפגע פגיעה פיזית.

 

תחילתה של הפרשה, באחד מימי הזיכרון לחללי צה"ל, כאשר פנתה אלינו אלמנתו של נכה צה"ל, נקראה לה ש', ושטחה בפנינו בדמעות את מצבה הכלכלי הקשה. בעלה המנוח של ש', חייל שנפל בשבי, חזר משם כשהוא סובל מנכות נפשית משמעותית. משרד הביטחון הכיר בנכותו הנפשית רק שנים רבות לאחר ששוחרר ושב לביתו. זמן מה לאחר מכן נפטר בעלה של ש', והיא המשיכה לקבל תגמולים ממשרד הביטחון במשך שלוש שנים. עם תום שלוש השנים, קיבלה ש' הודעה לאקונית, לפיה תשלום התגמולים הופסק.


ש' התכתבה, הן בעצמה והן בעזרת עורכי דין שייצגו אותה, עם אגף השיקום במשרד הביטחון ועם ארגון נכי צה"ל, בבקשה לקבל את התגמולים כל חייה, אולם נענתה בסירוב. מסתבר, כי משרד הביטחון נהג לשלם לאלמנות של נכי צה"ל תגמולים לאחר מותם של הנכים, מתוך הבנה והכרה בכך שבגלל פציעתם קוצרה תוחלת החיים שלהם, אך זאת רק אם מדובר באלמנות של נכים שפציעתם היתה פציעה פיזית שגבוהה מ-50%. אלמנותיהם של נכים שפציעתם, משמעותית ככל שתהיה, היתה פגיעה נפשית, לא זכו לתגמולים אלו.
 

ש' לא ידעה, שכמוה סובלות אלמנות רבות, שאינן יודעות האחת על רעותה מקושי כלכלי, לאחר פטירת בעליהן הנכים. על מנת להבין את היקף התופעה, חישבו על כמות החיילים שסובלים מתסמונת פוסט טראומטית, שהתפרצה אצלם מספר חודשים אחרי שנחשפו למראות קשים מנשוא.

 

לגבי חלקם, ההכרה בנכותם הגיעה רק חודשים ואולי אף שנים לאחר שקרו האירועים שגרמו להם לטראומה, וכל אלו תוייגו על ידי אגף השיקום כנכים שפציעתם אינה פיזית. מצוקתן של האלמנות התעוררה, מטבע הדברים, רק שנים רבות לאחר הפציעה, לאחר פטירתם של הפצועים, בשעה שהן, האלמנות היו מבוגרות, מותשות וחלשות משנים של נשיאה קשה בנטל הטיפול בבעליהן הנכים.


ש', אשה מאוד לא צעירה, אך מלאת חיים ומרץ, התעקשה ושאלה אותי, בתמיהה רבה, מדוע שונה דינו של מי שנפגע בגופו ממי שנפגע בנפשו. היא לא ידעה שבית המשפט כבר קבע בפסק דין משנת 2009, כי ההבחנה הזו היא אפליה פסולה. לאחר שהתברר לנו כי משרד הביטחון לא טרח לעדכן את מדיניותו כלפי כלל האלמנות, בהתאם לרוח פסק הדין, כתבנו ושוחחנו ונדנדנו והתרענו וביקשנו, שלא להכריח כל אחת ואחד לפנות בתביעה מול משרד הביטחון, אלא להפנים את פסק הדין, כפי שאמור לעשות גוף שלטוני מהוגן.


כאמור, המילה האחרונה בפרשה עד כה, נאמרה לפני כחודשיים, כאשר משרד הביטחון השווה את מעמד האלמנות של פגועי הנפש, למעמד האלמנות של הסובלים מפציעות פיזיות.