החוק מאפשר שתי חלופות למעצר החשוד: האחת – מעצר ללא נוכחות החשוד, והשנייה – מעצר בנוכחות החשוד.

הדיון במעצר יהיה בנוכחות החשוד, אלא אם שופט נתן חוות דעת כי אינו מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו ואז הדיון יתקיים רק בנוכחות סנגורו של החשוד. אם אין החשוד מיוצג, ימנה בית המשפט סנגור החייב להיות נוכח בדיונים. אם הבריא, יכול החשוד לבקש דיון חדש בנוכחותו. אם לא מונה סנגור, הדיון יתקיים בסמוך למיטת החולה. ככלל, חוק המעצרים הוא מניעתי ומטרתו לשם מניעת שיבוש ולא לשם הרתעה.

חשוד שלא אותר בדרכים המקובלות, הדיון בו יתקיים בדלתיים סגורות – קרי, המשטרה והשופט. בדיו עצמו ייזהר בית המשפט. על השופט הדן בבקשה למעצר לבדוק התקיימותם של ארבעה תנאים מצטברים.

כאשר המשטרה מבקשת לעצור חשוד, היא חייבת להגיש בקשה (סעיף 12 לחוק) ובבקשה היא מחויבת לכתוב במפורש את עילת המעצר.

עילת המעצר

עבירת עוון או פשע. לשופט בביהמ"ש אין סמכות לעצור על עבירת חטא שהיא עבירה שעונש המאסר בצידה הוא עד שלוש חודשים.
חשד סביר שבוצעה עבירה. בית המשפט העליון כבר קבע כי השופט חייב להיות משוכנע כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה. חשד זה צריך שיתבסס על ראיות שיצדיקו המעצר. השופט רשאי להפעיל את האינטואיציה השיפוטית שלו. כמו כן, לצורך קבלת החלטה במעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות שאינן קבילות בהליך רגיל כמו פוליגרף, מידע מודיעיני וכו'.


עילת מעצר. קיימות שלוש עילות חלופיות והן:


1. עילת השיבוש – מצב בו אי עצירת החשוד יכולה לגרום לשיבוש המעצר, היעלמות החשוד, העלמת ראיות, השפעה על העדים וכו'.
2. עילת המסוכנות – אם החשוד לא ייעצר, הוא יהווה סכנה לציבור כשהביסוס לחשד מקורו בעצם העבירה.
3. צרכי חקירה מיוחדים – בית המשפט יאשר את בקשת המעצר לצורך פעולות חקירה שהמשטרה יכולה לבצע רק כשהחשוד עצור, כגון הכנסת מדובב לתאו של העצור וכו'.

ימי המעצר

הגבלת המעצר מטרתה לעזור לבית המשפט לפקח על פעולות המשטרה. בעילות של שיבוש וסוכנות, יכולה המשטרה לבקש עד 15 ימי מעצר בכל פעם, ובסה"כ עד 75 ימי מעצר. לא הוגש כתב אישום נגד החשוד בתום 75 ימים, יש לשחררו בערובה או שללא ערובה. ואולם, רשאית המשטרה לפנות לביהמ"ש העליון לצורך קבלת ארכה, שעשויה להאריך את המעצר לתקופות של עד 90 יום. בתום התקופה, רשאי העליון להאריך לתקופות קצובות נוספות של עד 15 יום בכל פעם מול הצגת צורכי חקירה.

סיום החקירה

קיימת חובה לשחרר את החשוד ממעצרו בסיום החקירה. אולם החוק מאפשר למשטרה להאריך בעוד חמישה ימים בנסיבות מתאימות.