הורים יקרים, אחרי תקופה של המון בדיקות רפואיות וחוות דעת, קיבלתם את האבחנה הרפואית של ילדכם, ואתם חוזרים הביתה וצריכים להיערך למציאות החדשה. יחד עם כל אבחנה של ילד עם צרכים מיוחדים, נולדת משפחה מיוחדת. משפחה שלומדת שיעורים על סבלנות, נחישות, עקשנות, בירוקרטיה בלתי נסבלת, ובעיקר- אהבה אינסופית.

 

מדוע כל כך קשה לקבל אישור לסייעת רפואית? 

 

אחרי שקראתם או שמעתם מהורים אחרים על זכותכם לקבל עבורו סייעת רפואית במסגרת החינוכית, אתם לא מצליחים להשיג עבורו סייעת. ולמה?


כי מסמך אחד מכמות המסמכים הבלתי נגמרת שהתבקשתם להגיש הלך לאיבוד, כי הפקידה היחידה שמטפלת בזה יצאה לחופשה, כי הייתה שביתה בדואר, כי המערכת הממוחשבת עוברת שדרוג, כי צריך אישור של המפקחת שבדיוק נסעה לזימבבווה ועוד שלל תירוצים מקוריים.

 

ובסוף, מגיעה ההחלטה- אין לכם אפשרות לקבל סייעת, למרות שחוזר המנכ"ל קובע במפורש, שחור על גבי לבן, שאתם זכאים. למה? ככה. כי אין תקציב, כי אי אפשר לאשר לכם סייעת, כי לא מצאו סייעת, כי אין סייעת שמוכנה לעבוד לפי השעות שאישרו לכם - מיליון תירוצים.


בינתיים, עד שיימצא פיתרון, ישנן שתי אפשרויות, כאשר הבחירה ביניהן בדרך כלל לא תינתן לכם, אלא לאנשים שהרבה יותר "מבינים" מכם מה הבן או הבת שלכם צריכים. האחת, שהילדים שלכם ילכו למסגרת החינוכית בלי הסייעת, ואתם תצטרכו לסמוך על הצוות החינוכי שישגיח ויפקח על מנת שחס וחלילה לא יקרה אסון. השנייה, שהילדים שלכם יישארו בבית, עד שיימצא פיתרון. אז מחר תתנצלו בפני המעסיק שלא תוכלו להגיע לעבודה, מחרתיים תקראו לסבתא או דודה או למטפלת או כל סידור אחר, ובאיזשהו שלב, אולי תאלצו להתפטר מהעבודה.


אבל למי אכפת? ההורים הרי סופגים הכל.

 

מטרת מאמר זה והבאים אחריו היא לעזור לכם למצות את זכויות ילדיכם לקבל סייעת במסגרת החינוכית שבה הם לומדים. אציין "סייעת" בלשון נקבה אך כמובן שהדברים נכונים גם לסייע גבר.

 

תפקיד הסייעת הרפואית בחינוך הרגיל:

 

תפקידה של הסייעת הוא בעצם לשמש "זרוע ארוכה של ההורים" בביצוע אותן הפעולות, שההורים עצמם מבצעים בשגרה בעת שהות הילד בביתו.

 

התלמידים הזכאים לסייעת:

 

ילדים מגיל 3 ועד לגיל של עצמאות טיפולית (9-10), הזקוקים לטיפול רפואי או השגחה במהלך שעות הלימודים, בשל אחד מאלה:

 

1. תלמידים הנדרשים לטיפול פולשני בשגרה:


א. מתן חמצן
ב. שאיבת הפרשות דרך טרכאוסטום
ג. צנתור שלפוחית השתן
ד. הזנה ישירות לקיבה/האכלה דרך זונדה או גסטרוסטום
ה. ביצוע בדיקה בדקירה של רמת הסוכר והזרקת אינסולין (ילדים חולי סוכרת)
ו. חיבור וניתוק ממכונת הנשמה לצורך שאיבת הפרשות
ז. החזרת קנולה למקומה (אם היא פעולה מצילת חיים)

 

2. תלמידים הנדרשים להשגחה למניעת מצב מסכן חיים, על פי אבחנה של רופא מומחה בתחום (מומחה לאלרגיה לילדים/נוירולוג ילדים) ודו"ח פסיכוסוציאלי:


א. אלרגיה מסכנת חיים למזונות (חלב/בוטנים/אגוזים/שומשום/דגים) עם תיעוד של אחד משני המקרים הבאים:


- תגובה אנפילקטית קשה בעבר שכללה מעורבות דרכי נשימה ו/או ירידת לחץ דם והצריכה פנייה וטיפול בבית חולים.
- אסתמה אלרגית המעלה את הסיכון העתידי לתגובה אנפילקטית מסכנת חיים.


ב. אפילפסיה לא מאוזנת - יותר משני התקפים בחודש מסוג אפילפסיה מיוקלונית או אפילפסיה כללית עם התקפים קשים ("גראנד מאל") שמביאים לנפילה.


ג. הפרעת קרישה חמורה מסכנת חיים עם נטייה לדמם לא מבוקר (המופיליה, מקרים המטולוגיים חמורים וחריגים(
ד. מצב אחרי השתלת קוצב לב או השתלת ICD (בילדים בגיל גן)

 

3. ילדים הנמצאים במצבי בריאות חריגים: תלמיד שחוות דעת רפואית ופסיכוסוציאלית מצביעות על מצבו הבריאותי המסוכן או על חשש לסיכון חייו.

 

היקף הסיוע:

 

עד 30 שעות שבועיות (עד 5 שעות ביום).

 

חשוב לדעת, כי משרד האוצר קבע שבעיירות הפיתוח שבהן חלה תוכנית יול"א (יום לימודים ארוך), תהיה אפשרות להרחיב את מספר שעות הסייעת הרפואית עד למקסימום של 7 שעות ביום.

 

בין הרשויות המקומיות שחלה בהן תוכנית יול"א (יש לבדוק כל מוסד חינוכי באופן ספציפי), ניתן למצוא את אופקים, אור עקיבא, אבו סנאן, בית ג'אן, בית שמש (חלקית), בני ברק (חלקית), דימונה, טבריה (חלקית), ירוחם, ירושלים (חלקית),כפר כנא, כפר קמא, כרמיאל, לב השרון, לוד, מג'דל שמס, מרום הגליל, נתיבות, עכו, עפולה, קצרין, קרית שמונה, רהט, רמלה ורשויות נוספות.

 

תהליך מימוש הזכות לסייעת רפואית:


1. על הורי התלמיד/ה לפנות לפנות למחלקת החינוך ברשות המקומית שבה נמצא המוסד החינוכי, עם המסמכים הבאים:‏


א. חוו"ד עדכנית מרופא מומחה אודות מצב התלמיד/ה (לא יותר מ-6 חודשים לפני הגשת הבקשה, המפרטת את הטיפול הנדרש במהלך שעות הלימוד ואת העצמאות התפקודית של התלמיד/ה.
ב. טופס הנחיות לפעולות טיפוליות בזמן הלימודים‏.
ג. דו"ח פסיכוסוציאלי מעו"ס המרפאה המטפלת בילד או עו"ס/פסיכולוג/יועצת חינוכית המכירה את ‏הילד והמשפחה (ההורים יידרשו לחתום על טופס ויתור סודיות).


2. הרשות המקומית תעביר את הבקשה לסייעת לוועדה הבין-משרדית לסייעות רפואיות (המורכבת מנציגי משרד החינוך ומשרד הבריאות).


3. משרד הבריאות יחזיר לרשות המקומית אישור תקף ‏בכתב על העסקת הסייעת ומספר שעות הסיוע, וידאג להעברת התשלום לרשות ‏המקומית. ‏


4. הדרכת הסייעת היא באחריות הרשות המקומית ותתקיים ע"י רופא/אחות בשיתוף פעולה עם ההורים.


5. הרופא/אחות והסייעת המודרכת יידרשו לחתום על אישור ביצוע ההדרכה.


6. ההורים יידרשו לחתום על טופס הסכמה להעסקת המלווה האישי.


• עותק משני המסמכים בסעיפים 5 ו-6 יימסר להורים, לסייעת ולמחלקת החינוך ברשות המקומית.

 

חשוב לדעת:


• בתאריך 16.7.13 הרחיב השר שי פירון את היקף עבודת הסייעות הרפואיות גם לחודש יולי, במסגרת קייטנות הקיץ המתקיימות מטעם הרשויות המקומיות ומפוקחות ע"י משרד החינוך. על ההורים לפנות לרשות המקומית ולמשרד החינוך כחודש לפני מועד תחילת הקייטנה, על מנת שביום הראשון לקייטנה כבר תהיה לילד סייעת באישור.
• מימון הסייעת הרפואית נעשה ע"י ‏משרד הבריאות, והרשות המקומית היא המעסיקה בפועל של הסייעת.
• על ההורים חל איסור להעסיק סייעות באופן פרטי או לממן מכיסם שעות סיוע נוספות עבור ילדם.
• אישור הסייעת הרפואית תקף לשנת לימודים אחת, ולכן יש לחדש את הפניה מדי שנה ולצרף מסמכים עדכניים.


עודכן ב: 04/12/2013