גירושין אזרחיים בישראל: יש דבר כזה?

הרבה מאוד, אולי אפילו יותר מדי, נכתב על נישואין אזרחיים בישראל. רבים, אולי עדיין לא רבים מספיק, בוחרים להתחתן בנישואין אזרחיים, מבלי לערב את הרבנות. לא שזה פשוט: אין בישראל אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים ומי שרוצה שהמדינה תכיר בחתונה שלו צריך לכתת את רגליו לאחת ממדינות הים ולשוב הנה כשהוא נשוי. כך עושים מי שאינם יכולים להתחתן בארץ, זוגות חד-מיניים, בני זוג שאינם רשומים תחת אותה דת, בני זוג שלא מרגישים קשר כלשהו לרבנות ולרבנים, בני זוג שלפי ההלכה היהודית אינם יכולים להתחתן (כהן וגרושה, ממזרים ועוד).

נישואין בקפריסין וגירושין ברבנות

חייו של זוג שנישא בנישואין אזרחיים דומים בסופו של דבר לחייו של זוג שנישא כדת משה וישראל תחת פיקוח הרבנות. גם נישואין אזרחיים עולים לעיתים על שרטון וגם זוגות שנישאו בפראג, בקפריסין או בלאס-וגאס עלולים לגלות יום אחד שהם רוצים להיפרד, להתגרש. אם לא די בתהליך הגירושין, תהליך עמוס בקשיים רבים, הם אולי יופתעו לגלות שגם אם הצליחו להתחמק מעול הרבנות כשנישאו, זה לא אומר שהם יוכלו להתגרש בלי לערב אותה. בלא מעט מקרים, גם זוג שהתחתן בנישואין אזרחיים יצטרך לעבור דרך הרבנות כדי להתגרש. כמו שאין נישואין אזרחיים בישראל כך גם אין גירושין אזרחיים.

המשפט האחרון הוא קצת כללי מדי וכמו כל משפט שמכליל באופן גורף, הוא כמובן לא לגמרי נכון. ישנם מקרים שבהם מי שהתחתן בנישואין אזרחיים לא יצטרך לערב את הרבנות בגירושין שלו. ניתן להבחין למעשה בין שלושה מקרים בכל הנוגע לגירושין אזרחיים בישראל.

מקרים שבהם ניתן לערוך גירושין אזרחיים בישראל

צריך לפתוח בהגדרה של גירושין אזרחיים: גירושין שמאושרים על ידי סמכות אזרחית במדינה מבלי לערב את הרבנות. אם בני זוג התחתנו בחתונה אזרחית ולא נרשמו במשרד הפנים כנשואים אין שום מניעה שהם גם יתגרשו בהסכמה הדדית וילכו איש-איש לדרכו. עם זאת, אם בפעם הבאה הם ירצו בכל זאת להתחתן ברבנות, ייתכן והם יתקלו בקשיים – נרחיב על כך בהמשך כשנתייחס לבני זוג בני אותה הדת.

הבעיה מתחילה כאשר כן צריך לשנות את הסטטוס הזוגי במשרד הפנים. מי שנישא בחתונה אזרחית בחוץ לארץ יכול גם להתגרש בחוץ לארץ. זה לא בחינם וזה גם יכול להיות מסובך, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין גירושין כדי לוודא שהגירושין שייערכו בחוץ לארץ אכן יוכרו על ידי המדינה.

ומי שלא רוצה או לא יכול לנסוע לחוץ לארץ בשביל להתגרש?

במקרה שכזה יש צורך באישור של בית המשפט לענייני משפחה שיתיר את הנישואין. אם שני בני הזוג רשומים כחסרי דת הרי שלבית המשפט לענייני משפחה יש את הסמכות להתיר את הנישואין מבלי לערב את הרבנות. העניינים מסתבכים כשאחד מבני הזוג רשום כיהודי במשרד הפנים.

מקרים שבהם יש מעורבות קטנה של הרבנות בגירושין אזרחיים בישראל

אם אחד מבני הזוג רשום כיהודי, בית המשפט לענייני משפחה מחויב לפנות אל נציג בית הדין הרבני כדי לקבל אישור לכך שאין מניעה להתיר את הנישואין. אמנם מדובר במעורבות קטנה, לכאורה, של הרבנות בגירושין אבל הדבר עדיין יוצר עיכוב בתהליך הגירושין. בני הזוג שהתחתנו מחוץ לרבנות – שלא מוכנה לחתן אותם בכל מקרה כיוון שהם לא בני אותה הדת – מגלים שהם צריכים לקבל את האישור שלה בשביל להתגרש. אבל זו מעורבות קטנה יחסית לעומת המתרחש כאשר שני בני הזוג הם יהודים (או, לצורך העניין, בני אותה הדת, דת שמוכרת במדינת ישראל).

מקרים שבהם אי אפשר להתגרש בגירושין אזרחיים בישראל

בני זוג שרשומים כיהודים והתחתנו בחתונה אזרחית מתמודדים עם מעורבות גדולה יותר של בית הדין הרבני בגירושין שלהם. ברוב המקרים לא יהיה די באישור של בית הדין הרבני להתיר את הנישואין אלא יהיה צורך בהליך גירושין שיתבצע בבית הדין הרבני. בית הדין הרבני נוטה לחייב גט לחומרה, כלומר גט ליתר ביטחון, שרק אחריו יהיה ניתן להתיר את הנישואין. הנקודה החשובה היא שבין אם בית הדין מחייב מתן גט לחומרה ובין אם הוא קובע שמבחינה הלכתית לא היו נישואין, בשני המקרים הרבנות היא זו שקובעת גם במקרה של נישואין אזרחיים.

מהי הסמכות הרחבה של בית הדין הרבני בהתרת נישואין אזרחיים?

שאלה שנובעת מכך היא האם בית הדין הרבני יכול לדון רק במתן הגט או שהוא בעל סמכות לדון גם בעניינים אחרים כמו חלוקת רכוש, משמורת וכן הלאה. התשובה היא שקשה לתת תשובה חד משמעית. בית המשפט העליון אמנם פסק כבר ב-2006 שבכל הנוגע לנישואין אזרחיים, לבית הדין הרבני נתונה סמכות להתיר נישואין בלבד ואין לו סמכות לדון בעניינים אחרים. עם זאת, פסיקות שונות של בתי דין רבניים מראות שהדעה הזו איננה מקובלת על בית הדין הרבני וכי הוא סבור שיש לו את הסמכות לדון בכל עניין הנוגע לנישואין אזרחיים.

התרת נישואין של בני אותה דת ובני אותו מין

המצב נעשה מעניין עוד יותר כאשר בני הזוג הם בני אותו המין וגם בני אותה הדת. אם הם רשומים במשרד הפנים כנשואים ורצים לשנות את מעמדם הרי שלכאורה רק בית הדין הרבני יכול להורות על התרת הנישואין, אלא שהוא איננו מכיר בנישואין בין בני אותו המין. בשנת 2012 ניתן פסק תקדימי שקבע שבמקרה של בני זוג מאותו המין, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להתיר את הנישואין גם מבלי לערב את בית הדין הרבני.

אם נחזור לשאלה שבכותרת: גירושין אזרחיים בישראל אפשריים במקרים מסוימים אבל עדיין אינם אפשריים לרבים מאזרחי המדינה. אין ספק שקיים קשר חזק בין ההתפתחויות בנושא נישואין אזרחיים בישראל ובנושא הגירושין. כל עוד לא נמצא פתרון מלא לשאלת ההפרדה בין דת ומדינה בכל הנוגע לחיי האישות של אזרחי ישראל, נמשיך להיתקל במקרים שבהם בני זוג שניסו לחמוק מסמכות הרבנות בזמן הנישואין יגלו שאי אפשר לחמוק ממנה בזמן הגירושין.

עורך דין משפחה יעקב בלס הינו בעל ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים, ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002, וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.