חשבתם שעישון ג'וינט לא ממש נחשב לעבירה? תחשבו שוב. עישון סמים "קלים" יכול להסתיים בצורה ממש לא סימפטית של הרשעה פלילית, קנס ובמצבים מסוימים אף עבודות שירות או מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח.


מהם "סמים" לפי החוק?

 

אנו נוטים לנקוט בטרמינולוגיה לפיה ישנם סמים "קלים" ומאידך ישנם סמים "קשים". האמת היא שהחוק אינו מבחין בין סוגי הסמים השונים. על פי פקודת הסמים המסוכנים כל חומר מן המפורט בתוספת הראשונה לפקודה וכן כל מלח, כל תכשיר, כל תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור מהווה סם מסוכן לפי הפקודה. לפיכך, אנו למדים שהחוק מתייחס לכל סם כסם מסוכן ואסור וזאת ללא הבחנה בין סמים "קלים" לסמים "קשים".

 

החזקה ושימוש בסמים

 

פקודת הסמים מגדירה מספר עבירות שונות הן באופיין והן בדרגת חומרתן בכל הקשור לעבירות סמים. העבירה "הקלה" ביותר הינה החזקה ושימוש לצריכה עצמית, לפיה, עצם ההחזקה והשימוש בסם מסוכן מהווה עבירה על החוק. לעניין עבירה זו, כמות הסם שנתפסה מהווה פרמטר משמעותי לאין שיעור לעניין סעיף האישום שייוחס לנאשם, שכן הפקודה מגדירה כמויות "סף" שהחזקה של סם בכמות העולה על הכמות המופיעה בפקודה, מהווה חזקה כי מדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית וכן מי שרוצה לסתור זאת, עליו מוטל נטל הראיה.


רק כדי לסבר את האוזן, החזקה ושימוש לצריכה עצמית הינה עבירה שהעונש בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר, בעוד החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית הינה עבירה שהעונש בצידה הוא עד עשרים שנות מאסר. לדוגמא, הפקודה קובעת כי החזקה של יותר מ-15 גרם קנביס מהווה חזקה כי הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית, במצב כזה, נטל הראיה לטענה לפיה מדובר בהחזקה ושימוש לצריכה עצמית, תוטל על כתפי הנאשם ולא על התביעה.


מהי עבירת "סחר בסמים"?


עבירת סחר בסמים מעוגנת בסעיף 13 לפקודת הסמים והיא מהווה אחת מהעבירות החמורות ביותר במדרג החומרה של עבירות הסמים.

 

ישנה טעות נפוצה בקרב הציבור לפיה, העברת ג'וינט או סם כזה או אחר בין חברים ללא תשלום מהווה לכל היותר החזקה ושימוש לצריכה עצמית. הסעיף קובע כי בין השאר חל איסור על הספקת סם בכל דרך וזאת בין בתמורה ובין שלא בתמורה. דהיינו, העברת ג'וינט בין איש לרעהו במפגש חברי או בכל דרך שהיא, מהווה עבירה חמורה מסוג סחר בסמים וזאת אף אם הסם הועבר ללא כל תשלום.


נתקלתי רבות במקרים בהם כאשר הגיעו שוטרים החשוד זרק לשיחים או בצד הדרך חפיסת סם וזאת כמובן בכדי שהסם לא יתגלה ברשותו. לדעתי מדובר בטעות חמורה. בכדי לבצע חיפוש על גופו של אדם נדרש לקום "חשד סביר", ברגע שנזרקת חפיסת סמים קם החשד הסביר הדרוש וגרוע מכך לרוב השוטרים מוצאים את חפיסת הסמים כאשר יש עליה טביעות אצבע, עובדה אשר תשמש ראיה כשלעצמה כנגד החשוד עת יהפוך לנאשם בבית המשפט.


אז מה בכל זאת כדאי לעשות? ראשית, התנהגו בצורה טבעית ואל תעשו פעולות ותנועות חדות ומוגזמות אשר בסופו של דבר יקימו כנגדכם "חשד סביר" לחיפוש. שנית, במידה והשוטר מבקש את רשותך לביצוע חיפוש על פני הגוף או ברכב, בהחלט זכותך לסרב לחיפוש והדבר לא ישמש כעילה לביצוע חיפוש כנגדך.


חקירת המשטרה


חקירת המשטרה הינה השלב בו הרשות החוקרת בונה את תיק הראיות כנגד החשוד, מדובר בשלב קריטי בו כל מילה הינה הרת גורל. לצורך המחשה, כאשר אנו נשאלים אם העברנו בין החבר'ה צינגלה ואנו נענה לכך בחיוב התוצאה הינה הודיה בעבירה חמורה של סחר בסמים, בעוד מענה שלילי לשאלה תוביל לאישום בגין החזקה ושימוש לצריכה עצמית בלבד. לפיכך, ייעוץ בטרם חקירה של עורך דין פלילי הבקיא ברזי המשפט הפלילי ועבירות סמים הינה צעד אשר יש בו להשפיע פלאות על המשך התיק המשפטי כנגד החשוד וכן על תוצאותיו.

 

הליך מעצר


עבירות סמים שלא מסוג החזקה ושימוש לצריכה עצמית מקימים עילת מסוכנות סטטוטורית, דהיינו, חוק המעצרים קובע כי עצם האישום בעבירות שלא מסוג החזקה ושימוש לצריכה עצמית על פי פקודת הסמים המסוכנים מקימה עילת מסוכנות שתוצאתה הינה השארת הנאשם במעצר או לחלופין אם יימצא מתאים לכך, בתנאים מגבילים.


במצב בו נאשם ירצה לסתור את החזקה כי הוא "מסוכן" נטל ההוכחה מוטל על כתפיו. עובדה זו כשלעצמה יכולה להוביל למצב פוגעני וקשה בחירות הנאשם, פגיעה שלעיתים עולה אף על העונש אותו יקבל הנאשם אם יורשע בסוף ההליך המשפטי בעניינו.

 

עבירות סמים "קלות" יכולות להסתבך להליך קשה ופוגעני בו מונפת חרב מעל שמו הטוב ולעיתים אף על חירותו של אדם.

 

התנהגות החשוד והגרסה אשר יספק בחקירת המשטרה מהווה יסוד מרכזי וחשוב בעניין הצלחת ההליך המשפטי באם יפתח כזה כנגד החשוד עת יהפוך לנאשם בפני בית המשפט.