תאונות ילדים בחוגים שונים אינן נדירות. על פי הנתונים של המועצה הלאומית לשלום הילד, בסוף שנת 2015 חיו בישראל 2,768,700 ילדים המהווים 33% מכלל האוכלוסיה. בתוך 45 שנה (1970-2015) מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו.


במהלך שנת 2015 הגיעו לחדרי המיון 594,719 ילדים. גידול של 23% מאז שנת 1995. 34% מפניות ילדים לחדרי מיון היו עקב תאונות ופציעות. הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז היתה נפילה. רוב הפציעות בחוגים הן פציעות קלות, אך יש גם מקרים של פציעות קשות שמותירות נכות צמיתה.

 

מה מומלץ לעשות?

 

יש פתגם ידוע: "סוף מעשה במחשבה תחילה". לפני שרושמים את הילד לחוג כדאי לבקר במקום, להתרשם מאופי הפעילות, מהרמה המקצועית של המדריכים, לא להתבייש לברר אם למדריך או למדריכה בחוג יש הסמכה מקצועית והיכן למד/ה, האם יש לו או לה וותק מקצועי? האם יש למדריך גישה לילדים? האם החוג מתאים לאופי של הילד?


חשוב להתרשם גם מהמקום עצמו: האם הציוד מקצועי? האם משתמשים בציוד בטיחותי? מה מצב התחזוקה של זירת האימון? האם יש ציוד עזרה ראשונה במקום?

 

נקודה נוספת וחשובה היא לבדוק את הכיסוי הביטוחי של הילד. יש הבדלים מהותיים בין ביטוח תאונות אישיות של תלמידים לביטוח צד ג'.

בתביעה לפי פוליסת ביטוח תאונות תלמידים אין צורך להוכיח רשלנות ואף שאלת האחריות אינה עומדת על הפרק. די בעצם האירוע התאונתי להביא לזכאות לקבלת פיצוי לפי תנאי הפוליסה, גם כאשר אין גורם אחראי או מדובר בתאונה עצמית.

 

הסכומים שהילד זכאי לקבל במקרה של פציעה או חלילה מוות הינם לפי תנאי הפוליסה אשר מפוקחת על ידי משרד החינוך. פוליסת תאונות אישיות על פי רוב אינה מכסה את מלוא הנזק שנגרם לילד, ולכן ברוב המקרים יש צורך להגיש גם תביעה נזיקית.

 

במקרה של תביעה נזיקית יש להוכיח שהיתה רשלנות מצד מפעיל החוג וכאן יש חשיבות רבה גם למיומנותו וניסיונו של עורך הדין המטפל בתביעה. בהליך המשפטי יש להוכיח שהמדריך או הגורם האחראי הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה. לפעמים לא היה כל דופי בהתנהגות של המדריך שנכח במקום והרשלנות נבעה משימוש בציוד לא מתאים או תחזוקה לקויה של זירת האימונים או סביבתה.

 

במקרה של פגיעה במהלך החוג, חשוב מאד לדאוג שהילד יקבל את הטיפול הרפואי המתאים, יבצע את הבדיקות הרפואיות המתאימות על פי הנחיית הרופאים. חשוב לציין בביקור בחדר המיון או אצל הרופא כי מדובר בתאונה שארעה בחוג ולוודא שהדברים נרשמו.

 

הקפידו לשמור את כל המסמכים הרפואיים שקיבלתם לאחר פציעת הילד, וכן את כל הקבלות הקשורות לתאונה, כולל נסיעות, חשבוניות דלק, קבלות על רכישת תרופות ואביזרים, התייעצות עם מומחים, ואפילו קבלות על שיעורים פרטיים - במידה והילד הפסיד ימי לימודים.


כדאי מאד לצלם את המקום שבו התרחשה התאונה ולקחת פרטים של עדים לאירוע

 

במקרים רבים, מטבע הדברים ההורים עלולים להיות מאד נסערים על ההזנחה וחוסר האחריות בהתייחסות ליקר להם מכל. במקרים כאלה הכלל "סייג לחוכמה שתיקה" (משנה אבות, פרק ג', משנה י"ג) הוא הכלל הנכון ביותר, וטוב יעשו ההורים אם ידברו רק עם עו"ד, והוא זה שיתנהל בצורה נכונה ויעילה מול הגורם האחראי על החוג.

 

התיישנות תביעה מכוח חוק חוזה הביטוח כאשר מדובר בקטינים חלה בהגיעם לגיל 21. בתביעה נזיקית חלה התיישנות כאשר מלאו לקטין 25, כך שגם אם האירוע התרחש לפני שנים רבות עדיין ניתן לפעול ולקבל פיצוי כספי בעקבות הפציעה.

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.
עו"ד לירן גודיס עוסק בדיני נזיקין וביטוח לאומי.
עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.