כאמור במאמר הקודם, תאונת עבודה הינה תאונה אשר אירעה במהלך ותוך כדי עבודת העובד אצל המעסיק.

כיצד מחושב סכום הפיצוי?

חישוב סכום הפיצויים נקבע בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לתובע.

חוות דעל מומחה:

נפגע בתאונה אשר מבקש כי בית משפט יקבע שעקב התאונה נותרה לו נכות רפואית חייב לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי אשר קובע את אחוז הנכות הרפואית אשר נותרה לו. בסופו של דבר בית משפט יקבע מהו שיעור הנכות הרפואית שנותרה לנפגע לאחר שישמע את עדות המומחה מטעם העובד ועדות המומחה מטעם המעביד. במקרים בהם יש פער משמעותי בין חוות דעת הצדדים עשוי בית המשפט למנות מומחה רפואי אובייקטיבי מטעמו.

חישוב הפיצויים יעשה לפי ראשי הנזק כדלקמן.

כאב וסבל:


פיצוי בגין כאב וסבל הינו הפיצוי אשר יקבל התובע עקב הכאבים ועוגמת הנפש מהם הוא סבל עקב התאונה, האשפוזים בבתי החולים, הטיפולים וכיוצ"ב. כמובן שלשיעור הנכות הרפואית שייקבע לתובע יש השפעה ישירה על גובה הפיצוי אשר ייפסק לתובע בגין כאב וסבל.

הפסדי שכר לעבר:


אם עקב התאונה ועד הגשת התביעה נגרמו לתובע הפסדי שכר כגון מאחר והתובע אינו מסוגל להמשיך לעבוד או מאחר ושכרו פחת, יהיה התובע זכאי לפיצוי בגובה הפסדיו במידה והוא יוכיח זאת בבית המשפט.

אובדן השתכרות (או כושר השתכרות) לעתיד:

מרכיב זה הינו המרכיב העיקרי בקביעת סכום הפיצויים. מרכיב זה בא לפצות את התובע בגין הירידה בשכרו של התובע לעתיד או בגין פוטנציאל הפגיעה בשכר. כלומר, גם אם תאונת העבודה לא גרמה להפחתה בשכרו של התובע הרי שיש לקחת בחשבון כי בעתיד התובע עלול להיפלט לשוק העבודה ובמקרה כזה יכולת ההשתכרות שלו עלולה להיפגע עקב המגבלות הרפואיות אשר נגרמו לו בתאונה. ישנן שתי דרכים לחשב את אובדן ההשכרות לעתיד - חישוב גלובאלי וחישוב אריטמתי. בחישוב גלובאלי יעריך בית המשפט באופן גס את ההפסדיו של התובע מבלי לבצע חישוב מדיוק. בדרך זאת יבחר בית המשפט כאשר חסרים נתונים באשר ליכולת ההשתכרות של הנפגע (כגון במקרה של קטין) או כאשר אין בנכות אשר נקבעה בכדי להשפיע על יכולת ההשתכרות. חישוב אריטמתי יבוצע לפי שכרו של התובע כפול אחוזי הנכות התפקודית אשר נקבעו לו כפול מספר השנים אשר נותרו לו עד גיל פרישה (בהיוון).

יש להדגיש כי כאשר יבחן בית המשפט את סוגיית הפיצוי אשר יש לשלם לתובע בגין אובדן השתכרות לעתיד הוא יתייחס לנכות התפקודית של הנפגע ולא לנכות הרפואית ויש לעשות הבחנה בין השניים. הנכות הרפואית הינה הנכות האוביקטיבית אשר נגרמה לתובע. הנכות התפקודית הינה למעשה המגבלה הרפואית אשר נגרמת כתוצה מהנכות הרפואית. לדוגמא, לשחקן כדורגל אשר נפגע בכף רגלו תהא נכות תפקודית גבוהה יותר מהנכות התפקודית לתכנת מחשבים אשר נפגע באותו איבר.

עזרת צד ג’:

פיצוי זה יינתן לתובע בגין הוצאות אשר הוא נדרש ויידרש בעתיד להוציא עבור סיוע של אנשי מקצוע בביצוע מטלות אשר לולא התאונה היה יכול לבצע לבד. במסגרת פיצוי זה יינתן פיצוי אף אם הסיוע ניתן על-ידי בני משפחתו של התובע כאשר העזרה אשר ניתנת חורגת מן העזרה הרגילה שניתנת בן בני משפחה. יצוין כי במקרים בהם עקב הסיוע של בן המשפחה נאלץ הוא לעזוב את מקום עבודתו או שנגרמו לו הפסדים מוכחים אחרים יש לצרף את בן המשפחה כתובע נוסף.

הוצאות סיעוד, שיקום ודיור מיוחד:

בתביעות של נזקי גוף קשים כאשר למשל עקב התאונה מוגבל מרותק התובע למיטתו, יהיה התובע זכאי לפיצוי בגין החזר הוצאות הסיעוד להם הוא נדרש ויידרש בעתיד, הוצאות שיקומו והתאמת דירתו למגבלותיו הרפאויות.

הוצאות נסיעה:

התובע יהיה זכאי לפיצוי בגין החזר הוצאות הנסיעה שלהם נדרש עקב מגבלותיו הרפואיות ושלהן הוא יידרש בעתיד ושאינם מכוסים במסגרת שירותי הבריאות הניתנים.

תרופות וציוד רפואי:

התובע יהיה זכאי לפיצוי בגין החזר הוצאות עובר תרופות וציוד רפואי להן הוא נדרש ויידרש בעתיד ושאינם כלולים בשירותים אשר ניתנים במסגרת קופת החולים.


יצוין כי מאחר והתאונה הינה תאונת עבודה, אזי מסכום הפיצויים אשר ייפסק לתובע יקוזזו הסכומים אשר קיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי או שהוא יקבל בעתיד. גם אם התובע לא הגיש תביעה לביטוח הלאומי יבוצע לתובע קיזוז של הסכום אשר הוא היה אמור לקבל לו היה מגיש תביעה כאמור.

כמובן שמומלץ להיות מיוצג ע"י עו"ד בתביעה בגין תאונת עבודה.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה נוספת.


עודכן ב: 25/07/2013