על פי חוק, בצה"ל קיימות מערכות שיפוט מיוחדות לאכיפת הדין ובמיוחד בכל הנוגע להעמדה לדין פלילי ולנקיטת אמצעים משמעתיים – מערכת שיפוט זו היא פנימית ונפרדת ממערכת השיפוט הכללית של מדינת ישראל.


מערכת זו קיימת מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955. ניתן למצוא בחוק זה הנחיות ספציפיות לגבי סדרי הדין שיהיו בערכאות הדיוניות השונות, הרכב השופטים ומהותם. חוק זה מגדיר בנוסף גם את המערכות הצבאיות ככוללות מנגנוני בדיקה וחקירה, תביעה, סניגוריה ובתי-דין בהם יושבים מותבי שופטים המורכבים מקצינים משפטנים ומפקדים מרחבי הצבא.


בתי הדין הצבאיים מוסמכים לשפוט את כל חיילי צה"ל, בשירות סדיר ובמילואים, בגין כל עבירה לפי חוקי מדינת ישראל - בעבירות שבוצעו בכל מקום בעולם. דהיינו, הן עבירות צבאיות והן כאלו שאינן צבאיות, ואולם, במקרים שאינם צבאיים מובהקים, תיבחן ההעמדה לדין בעניינם על ידי הפרקליטות הצבאית עפ"י מבחן הזיקה שבין העבירה לבין השירות הצבאי. אז יוכרע האם יש מקום כי הם יועמדו לדין בבתי הדין הצבאיים או שמא עדיף כי יועמדו לדין במערכת האזרחית.


לרוב נוטים בתי הדין השונים לשפוט חיילים בעבירות שהינן עבירות צבאיות ייחודיות ומובהקות, אשר מוגדרות בחוק השיפוט הצבאי. בין עבירות אלו ניתן למצוא עבירות של סיוע לאויב במסגרת תפקיד (בגידה, עזרה לאויב, התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות, מרידה וכו'), עבירות של אלימות ואיומים כלפי מפקדים ומלאי תפקיד בצבא, עבירות במסגרתם חיילים (וקצינים) מנצלים את תפקידם לצורכיהם האישיים (חריגה מסמכות, ביזה, אינוס, הוצאת רכוש או נשק משטח הבסיס, ידיעות כוזבות וכו') עבירות במסגרתן חיילים לא מבצעים את תפקידם כראוי (עריקה והיעדר מן השירות, הטלת מום, התחלות, השתמטות מפעולה מסוימת), וכן עבירות בהן קצינים לא מבצעים את הנדרש מהם באותה נקודת זמן (הפרעה לשוטר צבאי, סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, אי קיום פקודה וכו').


כמו כן, יש לבתי הדין הצבאיים סמכות לשפוט גם נאשמים שאינם משרתים בצה"ל אך עובדים במערכת הצבאית על פי חוזה עבודה, ו/או מספקים שירותים שונים לצה"ל, זאת בעבירות מסוימות.


מערכת בתי הדין הצבאיים


מערכת בתי הדין הצבאיים של הערכאה הראשונה מונה 3 בתי דין מחוזיים, המחולקים בהתאם לפיקוד הצבאי של החייל הנאשם. בית הדין הממוקם במחנה בר לב, שליד קרית מלאכי שופט חיילים המשרתים במפקדת זרוע היבשה ופיקוד דרום. בית הדין הממוקם בחיפה שופט חיילים המשרתים בפיקוד צפון ובחיל הים. בית הדין מרכז, הממוקם ביפו, ב"בית הירוק" שופט חיילים המשרתים בפיקוד מרכז, חיל האויר, מטכ"ל ופיקוד העורף. כמו כן, קיים בית דין מיוחד אשר דן בעבירות שביצעו קצינים שדרגתם סא"ל ומעלה.


על פסקי דין של הערכאה הראשונה ניתן לערער לבית הדין לערעורים.

השופטים בבתי הדין


בתי הדין הצבאיים של הערכאה הראשונה דנים לרוב בהרכב של ששלושה שופטים. אב בית הדין אשר הינו שופט בעל השכלה משפטית אשר משתייך ליחידת בתי הדין הצבאיים בצה"ל. 2 שופטי הצד, הינם קצינים, אשר לרוב אין להם השכלה משפטית והם משרתים ביחידות בהן משרתים הנאשם לפי אותו מחוז שיפוט (קיים הכרח כי השופט לא יכיר את הנאשם בטרם הוא דן בעניינו). שופטים אלו מזומנים לבית המשפט באופן אקראי.


פסקי הדין היוצאים מבתי המשפט הם פסקי דין אשר מתקבלים בהכרעת רוב של השופטים (משקל דעתם של כל אחד מהשופטים זהה).
בית הדין הצבאי לערעורים דן, בדרך כלל, בהרכב של שלושה שופטים, שלפחות שניים מתוכם הם שופטים מקצועיים בעלי השכלה וניסיון משפטיים. רוב שופטי בית הדין הצבאי לערעורים הם בעלי ניסיון בשיפוט בבתי הדין הצבאיים של הערכאה הראשונה.

זכות הייצוג של החייל החשוד בביצוע עבירה


כל חייל בצה"ל אשר חשוד בביצוע עבירה זכאי לייעוץ של עורך דין. זכות זו מתחזקת עת תיקו מגיע לידי מחלקת התביעה בפרקליטות הצבאית והם אשר יחליטו האם יש מקום לסגור את התיק בעניינו, להעמידו לדין משמעתי או להגיש בעניינו כתב אישום. מעורבות של עורך דין הבקיא בתחום של דיני הצבא יש כדי להשפיע פעמים רבות על החלטה זו של התביעה.


חייל אשר מעוניין בייצוג של עורך דין פרטי, חייב לוודא כי הינו בעל היתר ייצוג ספציפי לבתי הדין הצבאיים, אחרת לא יוכל לייצגו במסגרות הצבאיות השונות. היתר זה ניתן לאחר הליך של ועדה מאשרת וכולל מבחנים שונים אשר עורכי הדין נדרשים לעמוד בהם. יתרון בפני הועדה קיים למי שהינו יוצא הפרקליטות הצבאית שכן לו הידע והניסיון בתחום.