עבירות רכוש הן למעשה עבירות פליליות "קלאסיות", אשר נעשות מתוך כוונה תחילה לפגוע ברכושו של אדם אחר או לשלול ממנו את זכויותיו ברכוש. הדין הפלילי מגדיר כעבירות רכוש שורה של עבירות בגינן ניתן להעמיד אדם לדין. חומרת העבירות תלויה בנסיבות המקרה, במהות הפגיעה בקורבן, באופי ביצוע העבירה, בהיקף הרכוש וכדומה. עבירות הרכוש הנפוצות ביותר הן פריצה, שוד, גניבה והחזקת רכוש גנוב.

 

עבירות רכוש נושאות לעיתים בחובן גם עבירות אלימות, ובמקרים אלו העבירה נחשבת לחמורה יותר (דוגמת שוד). בהתאם, מגלים בתי המשפט סובלנות נמוכה מאוד לעבירות רכוש ופעמים רבות הרשעה בעבירות רכוש גוררת מאסר בפועל של הנאשם.


מה נחשב לעבירות רכוש?

 

פריצה – מוגדרת ככניסה של אדם למתחם שאינו שלו לצורך ביצוע פשע, או כוונה לכניסה כזו על ידי שבירת או פתיחת פתח במטרה להיכנס.


הערך הנפגע העומד בבסיס עבירה זו הינו ביטחון הציבור ושלומו, ולכן, נחשבות עבירות פריצה לחמורות משום הסכנה שטומנה בהן לשלום הציבור ולביטחונו. משום כך, גם נאשם אשר נתפס בנסיבות מחשידות (כמו תפיסה של כלי פריצה ברשותו או ניסיון להסוות את עצמו) ולא הוכח כי הוא ביצע פריצה, צפוי לעמוד לדין ואולי אפילו לעונש מאסר.


העונש על ניסיון פריצה יכול להגיע לחמש שנות מאסר, ואף יכול להיות כפול במקרה של נסיבות מחמירות כמו נשיאת נשק בזמן הפריצה.

 

שוד – שוד הוא מקרה בו אדם גונב דבר מה ונוסף על כך מבצע או מאיים לבצע מעשה אלים באדם או ברכוש כדי להשיג את הדבר הנגנב, או כדי להתגבר על ההתנגדות לגניבתו.


עבירת השוד נחשבת לעבירה חמורה מאוד משום העובדה שיש בה מן השילוב בין יסודות של עבירת רכוש יחד עם עבירות אלימות. רוצה לומר, השודד פוגע גם בגופו וגם בקניינו של האדם. אם היה השודד חמוש בנשק או מכשיר אחר אשר יש ביכולתו לסכן או לפגוע באדם אחר, ניתן יהיה להאשימו בשוד בנסיבות מחמירות (ובשפת העם - "שוד מזוין").


עונשו של מורשע בעבירת שוד הינו עד ארבע עשרה שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות יכול להגיע עד לעשרים שנות מאסר.

 

גניבה - גניבה מוגדרת כלקיחת רכוש של אדם אחר שלא בהסכמתו ובחוסר תום לב וללא כוונה להשיב את הרכוש הנגנב לבעליו. נושא הכוונה מהווה את היסוד הנפשי אשר בו טמון רצונו של האדם לגנוב דבר מה ללא כוונה להשיב אותו, ובלעדיו לא תהיה הרשעה בעבירת גניבה.


שלוש שנות מאסר ייגזרו על מורשע בעבירת גניבה, אלא אם ביצע גניבה בנסיבות מחמירות העשויות להיווצר משום ערכו של הרכוש הגנוב, ואז העונש חמור יותר.

 

החזקת רכוש החשוד כגנוב מהווה עבירה בפני עצמה, אף אם המחזיק ברכוש לא ביצע בעצמו את הגניבה. אדם המחזיק ברכוש גנוב צפוי לעונש של עד ששה חודשי מאסר, אלא אם הצליח להוכיח כי קנה את הרכוש באופן חוקי. בבסיס עבירה זו עומד העיקרון של פגיעה בתמריץ של מבצעי עבירות הגניבה מלזכות בכספי התמורה שיתקבלו ממכירתם של נכסים גנובים.

 

חשיבות הייצוג המשפטי

 

עבירות רכוש נתפסות, כאמור, כעבירות חמורות ובמקרים רבים הגבולות בין הגדרתה המדויקת של העבירה מטושטשים ועשויים להשתנות בין מקרה אחד לאחר. מכאן עולה חשיבותה של היוועצות בעורך דין פלילי מנוסה אשר ידע להגדיר גבולות אלה ולהגן על הנאשם בהתחשב בנסיבות הפרטניות ובחומר הראיות, במיוחד בשלבי המעצר והחקירה הראשוניים, שעשויים להיות בעלי משמעות מכרעת על המשך ניהול ההליך המשפטי.

 

פעמים רבות יכול עורך דין פלילי העוסק בעבירות רכוש להטות את הכף לעבר כתב אישום חמור פחות ולהביא להמתקת גזר הדין או, במקרים מסוימים, אף לזיכוי מוחלט או לסיומה של הפרשה בהסדר טיעון עם הפרקליטות.

 

עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה בניהול תיקים בתחום עבירות הרכוש יוכל להתאים את הפתרון המתאים לנאשם, בהתחשב בראיות ובנסיבות, ולמעשה להעניק לו את ההגנה הטובה ביותר עד למיצוי כל זכויותיו כחוק.

 

מאת: עו"ד תומר אשש