מוסדות התכנון והבנייה בישראל כוללים מועצה ארצית לתכנון ובנייה, כאשר כפופות אליה ועדות מחוזיות, שניצבות מעל לוועדות המקומיות בכל רשות מקומית נפרדת. בין הרשויות דנן קיימת היררכיה תכנונית. קרי, כל החלטה של רשות חייב לעלות בקנה אחד עם תוכניות והחלטה שלרשות בכירה ממנה.
יש לך שאלה?
כאשר פלוני מעוניין להקים נכס מקרקעין, עליו לוודא כי הנכס העתידי מתאים להוראות התוכניות החלות על הקרקע הרלוונטית, באם אכן כך הם פני הדברים, על היזם לפנות לרשויות התכנון בבקשה לקבל היתר בנייה. באם סורב היזם, והוא סבור כי הסירוב ההיה שלא כדין, מכוחו לפנות לוועדת ערר.
רקע
בפרשה אשר התגלגלה לפתחו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, נדון ערעור על דחיית ערר לוועדת הערר של מחוז חיפה. את הערעור דנן הגישה חברת בנייה גדולה אשר ביקשה לבנות שכונת מגורים באיזור מיוער הסמוך לכפר הנוער "מאיר שפיה" המצוי בקרבת זכרון יעקב. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה דחתה את הבקשה להיתר אשר הוגשה בידי החברה. לאור זאת, הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית, אשר גם היא, בתורה, דחתה את הבקשה. החברה הקבלנית לא אמרה נואש ועתרה לבית המשפט המנהלי כנגד דחיית הערר דנן.
טענות הצדדים
התובעת, חברת הבנייה, טענה כי הבקשה להיתר שהוגשה על ידה תאמה לתוכנית מתאר שאושרה בשנת 1945, ודחיית הבקשה שיקפה פרשנות שגויה ובלתי סבירה של אותה התוכנית בידי רשויות התכנון. נטען כי סטייה זו מפרשנותה הסבירה של התוכנית פגעה פגיעה קשה בעקרונות תכנוניים וחמור מכך, בקניינה של העותרת, אשר נמנע ממנה לנצל כדין את נכסיה.
מנגד, המשיבה, וועדת הערר של מחוז חיפה, טענה כי היה מדובר בשטח הררי פתוח אשר יועד לייער נטוע. בנוסף נטען כי תוכנית המתאר הארצית מספר 22 יעדה שטח זה לשימוש הציבור על דרך של חורש, וכך גם תוכנית המתאר המחוזית של חיפה.
דחיית העתירה
השופט האזין לעדויות הצדדים, בחן את טענותיהם ומסר את הכרעתו. ראשית, צוין כי העותרת הסתמכה בטיעוניה על תוכנית אשר תוכננה ואושרה עוד בטרם קום המדינה. צוין כי מאז ועד היום התשנה ללא היכר התפיסה התכנונית, וחשוב מכך, אושרו תכניות חדשות תחת התוכנית המנדטורית שתוקפה פג. לאור זאת, הודגש כי בניית שכונת מגורים בתוואי השטח דנן, לא עלתה בקנה אחד עם התוכניות הקיימות בנוגע לאותו תא השטח. הובהר כי השטח לעיל, יועד לחורש ולא למגורים, מה עוד שהאיזור מנותק מכל מקום יישוב אחר, וחסר תשתיות מוניציפאליות.
לאור כל זאת, בית המשפט קבע כי החלטת ועדה הערר לא חרגה ממתחם הסבירות כלל. על כן, העתירה נדחתה והמצב נשאר על כנו – בקשת היתרי הבנייה נדחתה אף היא.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
