לפי סעיף 72 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בית המשפט אינו יכול לחייב נאשם לחתום על התחייבות כספית העולה על סכום הקנס שניתן להשית על הנאשם בגין העבירה שבגינה הורשע. בפרשה הנידונה בית המשפט שבערעור נדרש לבחון, בין היתר, את גובה ההתחייבות שעליה התבקש המערער לחתום במסגרת גזר הדין שניתן בעניינו.


יש לך שאלות?
פורום פלילי

פורום מעצר
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום


כנגד המערער הוגש כתב אישום, בו יוחסו לו עבירות ביצוע עבודות ללא היתר ושימוש במקרקעין בסטייה ללא היתר, עקב כך שהציב 24 מבנים יבילים על גבי המקרקעין הנטענים. המערער הורשע על בסיס הודאתו, והושתו עליו קנס בסך 150,000 שקלים, חתימה על התחייבות בסך 200,000 שקלים וניתן צו להריסת המבנים שבנה. כמו כן, המערער חויב בתשלום כפל אגרת הבניה בסך 24,764 שקלים. המערער הגיש ערעור כנגד הרשעתו וכנגד העונש אשר הושת עליו, ובדיון זה בית המשפט התכנס על מנת להכריע בערעורו.


המערער ביסס ערעורו על טענת ההגנה "טעות במצב דברים", שכן הקרוואנים החדשים שבגינם הורשע החליפו קרוואנים ישנים לגביהם כן היה אישור כדין. לפיכך, טען כי עקב טעותו עבר על העבירות שיוחסו לו. כמו כן, המערער טען כי העונש אשר הושת עליו היה מופרז ביחס לעבירות בהן הורשע. מנגד, התביעה טענה כי העונש שהושת הוא סביר "בהתחשב בהיקף הגדול של הבניה ובכך שהמערער ידע כי עליו לקבל היתרים ולא עשה כן גם ביחס למבנים הנוספים שבנה במקום, מעבר לאלה שלטענתו החליפו מבנים קיימים שהיה להם היתר".


האם בית המשפט הקל בעונשו של המערער או ביטל את הרשעתו?


בית המשפט ציין כי המבנים היבילים נועדו לשימוש ואירוח משפחות יהודיות המגיעות אל ישראל, וכי במקום מתקיימים בסופי השבוע סמינרים בנושאי דת ומסורת. בעניין זה, בית המשפט קבע ש"מבחינת הערכים המוגנים בחוק התכנון והבניה, העובדה כי המדרשה האמורה פועלת, כטענת המערער, שלא למטרת רווח, אינה משנה דבר". לעומת זאת, בית המשפט ציין כי יש דווקא לקחת בחשבון להחמרה עם המערער את העובדה "שבמבנים האמורים לא נבנה ממ"ד ולא התקבלה התייחסות של נציגי פיקוד העורף, כחלק מהליך ההיתר".


בית המשפט ציין כי "המערער הוא אדם חיובי, נעדר עבר פלילי, שירת בחיל האוויר במשך 6 שנים, פעל ופועל רבות למען הציבור, על פי אמונתו, אירח במבנים תושבים מגוש קטיף בתקופת ההתנתקות ותושבים משדרות מוכת הקאסמים, הרואה בעשייתו במדרשה מפעל חיים ציבורי". כן ציין בית המשפט כי למערער אין הכנסה סדירה, כי הוא אב לשמונה ילדים וכי לא יהיה ביכולתו לעמוד בתשלומים חודשיים בסך 15,000 שקלים. בית המשפט ציין כי "הגם שבעבירות שעל פי חוקי התכנון והבניה, הכוללות בדרך כלל נתונים מדידים, כמו גודל המבנה ופרק הזמן שנעשה בו שימוש ללא היתר, קל יותר להשוות בין עונשים שהוטלו ע"י בתי משפט במקרים שונים ולקיים אחידות גדולה יותר בענישה, דבר שכשלעצמו הינו חיובי ויש לשאוף אליו, הרי שאין העונש מוטל על דרך של חישוב אריתמטי המשקלל אך את הנתונים הטכניים, היבשים. הענישה בשיטתנו היא אינדיבידואלית ויש להתייחס לנסיבותיו של האדם המסוים העומד בפני בית המשפט ונותן את הדין". לכן, בית המשפט החליט להפחית את גובה הקנס ל-100,000 שקלים בסך הכל ב-25 תשלומים שווים ורצופים.


כמו כן, בית המשפט התייחס להתחייבות שעליה נדרש המערער לחתום. כפי שנקבע, העונש המרבי בגין העבירות שבהן הורשע המערער הוא קנס בסך 67,300 שקלים. לפי סעיף 72 לחוק העונשין, כאמור, בית המשפט יכול היה להחתים את המערער על כתב התחייבות בסכום מרבי זה. למרות זאת, המערער הוחתם על כתב התחייבות סך 200,000 שקלים. בית המשפט לקח בחשבון כי העונש המרבי של מרבית העבירות שבהן הורשע המערער הוא 26,100 שקלים. לאור כך, בית המשפט שינה את סכום כתב ההתחייבות ל-40,000 שקלים.


את חיוב המערער בכפל האגרה הותיר בית המשפט על כנו.